איגוד הקרדיולוגיה האירופי (ECS) בחר בפרופ' יהודה אדלר מהמרכז הרפואי "שיבא" לתפקיד יו"ר תחום מחלות שריר וקרום הלב בארגון. ועדה בת 11 חברים, מהנהלת האיגוד, בחרה בפרופ' אדלר על פני שני מועמדים אחרים, מאיטליה ומיפן.

פרופ' אדלר הוא מנהל המשאבים הרפואיים בבית החולים "שיבא", מנהל פרויקט תלפיות-שיבא "לטיפוח דור המנהיגות הרפואי הישראלי הבא", יו"ר ועדת ההתמחות בבית החולים וסגן הדיקאן ללימודי מנהל בריאות במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). לפני כשנתיים נבחר ליו"ר העולמי של צוות משימה לכתיבת ההתוויות לטיפול במחלות קרום הלב והן התפרסמו והוצגו בכנס מקצועי בסוף 2015.

קרום הלב (pericardium) עשוי משתי שכבות ועוטף ומגן על הלב. מחלות קרום הלב אינן נדירות. לדברי פרופ' אדלר, "מתוך כל אלו שמגיעים לחדרי המיון עם כאבים בחזה כ-5% מהם מקורם בקרום הלב". במקרה של דלקת, הקרומים עוברים תהליך שעלול להיות מלווה בהתנפחות "שק הלב" והופעת נוזל בין שתי השכבות. דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) מתבטאת בכאב חד בחזה, אם תסמיניה מופיעים למעלה מ-3 חודשים המצב כרוני. הגורמים לדלקת קרום הלב רבים ומגוונים.

"ברוב המקרים הנחת הרופאים היא שמדובר בזיהום ויראלי. הטיפול תלוי במצב המחלה. כשמדובר במחלה קלה, פעמים רבות היא עוברת מעצמה. כשהמחלה קשה יותר יש צורך בטיפול תרופתי ולעיתים אף כירורגי", אמר.

הסימנים האופייניים לדלקת הם כאב חד בדיוק מאחורי עצם החזה. חלק מהחולים מתלוננים על כאב "כמו דקירת סכין" שעלול גם להקרין לכתפיים. הוא מחמיר בשכיבה או בנשימה מאומצת. לעתים הכאבים דומים לכאבי התקף לב. בדיקות מקיפות מבהירות במדויק את סיבת הכאבים.

כאשר הדלקת מסתבכת המצב עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות. ללא טיפול מתאים, קרום הלב עלול לעבור שינויים צלקתיים והתעבות. התוצאה תהיה פגיעה באלסטיות קרום הלב שנעשה נוקשה ולא מאפשר לשריר הלב לפעום בחופשיות ובצורה תקינה. "מצב זה גורם לסימנים דמויי אי ספיקת לב כמו קוצר נשימה, בצקות ברגליים ובבטן ודורש טיפול כירורגי", הוסיף פרופ' אדלר.

לדבריו, "דלקות חוזרות הן סיבוך שכיח של המחלה. הסיבה להתלקחויות החוזרות של הדלקות איננה ידועה. הטיפול בהתלקחויות כלל במשך שנים רבות תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (כמו אספירין) וסטרואידים. אלא שבמחקרים שנמשכו 30 שנה, עם צוות מומחים בעולם הצלחנו להוכיח שהטיפול הנכון במחלה זאת הוא באמצעות קולכיצין, תרופה אנטי דלקתית, המונעת הן את חזרת המחלה ואת ההתקף החד. ניתן לכך ביטוי בעיתונות המקצועית בתחום הרפואה, שהדגישה את יעילות הטיפול הזה לשם מניעת דלקות קרום הלב לאחר ניתוחי לב פתוח (סיבוך שכיח)".

מחקרים נוספים שערכו פרופ' אדלר ועמיתיו בנושא מצאו שיש להימנע עד כמה שניתן מטיפול בסטרואידים ולא רק בשל תופעות לוואי קשות, אלא בעיקר כיוון שהסטרואידים שניתנו שנים רבות לחולים, הם דווקא שגרמו במקרים רבים לחזרת המחלה.

"כיום כבר ידוע שחלק מהבעיות הקשורות לשריר הלב הן תוצאה ממוטציה גנטית או אפילו בעקבות ליקויים שחלו בהתפתחות התוך-רחמית", הדגיש פרופסור אדלר. "יש בעיות הנגרמות כתוצאה מזיהום שחדר ללב ובמקרים מסוימים מקור הבעיות בתגובה לא תקינה של המערכת החיסונית, או שימוש בתרופות שונות שפגעו בפעילות התקינה של הלב".

בנוגע לדלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), אמר פרופסור אדלר: "היא מהווה את אחת הסיבות למוות פתאומי. היא מאופיינת בכניסת תאי דלקת לתוך תאי רקמת הלב שהופכים נמקיים. לא ניתן אז לזהות את גרעיני התא. בהמשך ההתדרדרות במצב החולה, התא הפגוע מתפרק ומשחרר את תכולתו לנוזל החוץ תאי. ברוב המקרים המצב הקליני מסתיים ללא סיבוכים זאת בלא מעט פעמים הדלקת איננה מאובחנת. בלא מעט מקרים אחרים המחלה תתבטא בפגיעה קשה בשריר הלב עד כדי אי ספיקת לב קשה שמובילה למוות".

מחלות שכיחות נוספות שבהן חלה פגיעה בשריר הלב ורובן מלידה (קבוצת המחלות הקרדיומיופתיות) הן:

- קרדיומיופתיה (Cardiomyopathy) אריטמוגנית של החדר הימני שהיא מחלה מולדת בה חלק מהחדר הימני בשריר הלב לא מתפתח בצורה תקינה. במקום שייווצרו בחדר הימני תאי שריר מסודרים ומאורגנים, נוצרת בו רקמה פיברוטית. הטיפול בה מושתת על השתלת דפיברילטור. אין טיפול תרופתי למחלה זו.

- קרדיומיופתיה רסטרקטיבית - נחשבת לנדירה יחסית בעולם המערבי. מתבטאת בכל שיכולת ההרפיה של החדר השמאלי, נפגעת.

- קרדיומיופתיה מעובה - נגרמת בעקבות מוטציה גנטית בכרומוזומים מסוימים. מה שמוביל לתפקוד לא תקין של חלבונים שנים בתאי שריר הלב שהם האלמנטים הביוכימיים המאפשרים את יכולת ההתכווצות של שריר הלב. במקרים מסוימים ההפרעה לא מתבטאת באופן קליני כלל. במקרים חמורים תוביל לאי ספיקת לב קשה ולמוות מוקדם.

- קרדיומיופתיה מורחבת - יכולה לבוא לידי ביטוי בהרחבת שני חדרי הלב ובפגיעה ביכולתם להתכווץ. במקרים מסוימים גורמת לפגיעה בחדר השמאלי בלבד.

- מחלות אחרות מתבטאות בהסננת חומרים לשריר הלב (ביניהם: מחלת פאברי, המוכרומטוזיס ואמילואידוזיס).

"המחלות הללו מצויות כיום במוקד המחקר ובעיקר הטיפול הרפואי בתחום הקרדיולוגי העולמי", ציין פרופסור אדלר, "ולחוקרים מישראל יש מה לתרום לכך".