משרד הבריאות הציב לעצמו מטרה להביא לכך שעד סוף 2016 יקטן גירעון קופות החולים ובתי החולים ב-50%, לעומת שיעור הגירעון של השנה הקודמת; כך נקבע בתכנית העבודה של המשרד לשנת 2016, שפורסמה יחד עם תכניות העבודה של כל משרדי הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה (www.plans.gov.il).
עוד בעניין דומה
בשנה שעברה עמד גירעון ארבע הקופות, לאחר שקיבלו מענקים חד פעמיים ממשרד האוצר, על כ-1 מיליארד שקל. גירעון בתי החולים הממשלתיים עומד על סכום דומה. תכנית העבודה מדברת על הקטנת הגירעון של כלל הגורמים הפועלים במערכת הבריאות הציבורית בישראל, העומד כיום על 6.1% מהתקציב, ל-3% בלבד עד סוף דצמבר 2016.
עיון בתכנית המלאה של המשרד מגלה משימות נוספות על אלו שפורסמו אתמול ב"דוקטורס אונלי", וביניהן איחוד בתי החולים בנצרת והוספת 300 מיטות אשפוז עד סוף השנה.
עד סוף 2016 מעוניין משרד הבריאות להביא לכך ש-50% מתושבי ישראל יטופלו בידי רופא-מומחה
התכנית הביצועית להקטנת הגירעון, למשל, כוללת כבר בשנה הנוכחית בחינה חדשה של מנגנון תמחור יום האשפוז בבתי החולים, גיבוש מודל התחשבנות חדש בין הקופות למשרד, שינוי במודל התקצוב של בתי החולים הציבוריים והגדלת נפח הפעילות בכלל מערכת הבריאות הציבורית, שאמור להגדיל את הכנסות בתי החולים. כן מתכוון המשרד להנהיג מענקי תמרוץ על איכות ושירות, לעדכן את "נוסחת הקפיטציה", ולהעביר את מרבית כספי התמיכות בקופות לבסיס סל הבריאות.
באופן מיוחד, בכוונת משרד הבריאות לגבש תכנית התערבות לשיפור מצבה הכלכלי של קופת חולים לאומית, ולחתום עם משרד האוצר על הסכם תלת-שנתי בנושאי התקצוב והרגולציה במערכת הבריאות, להקים במהלך השנה את חטיבת בתי החולים ולהטיל פיקוח ממשי יותר על שבעה מבתי החולים הממשלתיים. כמו כן קובע המשרד כי תכניתו היא להביא לכך ששיעור ההשקעה בתשתיות הבריאות לנפש יגיעו בהדרגה עד סוף 2020 לממוצע הנהוג במדינות ה-OECD.
לפי המסמך, בכוונת משרד הבריאות להביא לכך שעד סוף 2016 יהיו בבתי החולים הציבוריים 30 רופאים-מומחים בכירים במעמד של "פולטיימרים". היעד הוא, שעד סוף 2017 שיעור הפרוצדורות המבוצעות בידי פולטיימרים בכירורגיה יגיע ל-5% מכלל הפרוצדורות. כמו כן, עד סוף 2017 גם אמורים להיות במערכת 60 עוזרי רופא שיועסקו במחלקות לרפואה דחופה (מיון), לאחר שעברו הכשרה מתאימה.
עד סוף 2017 שיעור הפרוצדורות המבוצעות בידי פולטיימרים בכירורגיה יגיע ל-5% מכלל הפרוצדורות
בנוסף, במרכזים לרפואה דחופה יוטמעו עד סוף השנה 12 מערכות ממוחשבות לניהול תורים. לפי ראשי משרד הבריאות, כפי שהם מוסרים במסמך, צעדים אלו אמורים לגרום לקיצור תורים לניתוחים האלקטיביים ולהקטין תמריץ של חולים לבצע ניתוחים במערכת הפרטית.
התכנית גם מצביעה על יעד נוסף: העלאת שיעורי שביעות הרצון של המטופלים מהשירות שהם מקבלים במערכת הציבורית, כולל מרכזי הרפואה הדחופה ומחלקות האשפוז. לפי התכנית, יש להביא לכך שעד סוף 2016 כ-44% מכלל תושבי ישראל יוכלו להגיע למוקד רפואה דחופה במרחק שלא יעלה על 30 דקות נסיעה ממקום מגוריהם, ועד 2019 השיעור יגיע ל-90%.
בנוסף, המשרד קובע יעד להורדה של שיעור האשפוזים החוזרים (העומד כיום הוא 20% מכלל האשפוזים), ולהביא לכך שמספר מקרי המוות משעלת בקרב תינוקות עד גיל שנה יגיע לאפס.
עד סוף 2016 מעוניין משרד הבריאות להביא לכך ש-50% מתושבי ישראל יטופלו בידי רופא-מומחה ועד 2017 רוב משמעותי מהם יטופלו בידי רופא אישי ו-95% מהפונים לרפואה ראשונית יקבלו תור ראשון לרופא בתוך לא יותר מ-48 שעות.
במקביל, במסגרת התכנית לשיפור הבריאות של כלל האוכלוסייה נקבע יעד להקטנה הדרגתית של שיעור השמנת היתר בקרב תלמידי כתה ז' בישראל, שעומד כיום על 13.3%, ל-12.8% בסוף 2018. יש גם כוונה להגדיל את שיעור המבוגרים העוסקים בפעילות גופנית למען בריאותם מ-32.4% כיום, ל-38% לפחות עד סוף 2018. מביניהם, יש כוונה להגדיל משמעותית את שיעור העוסקות בפעילות גופנית בקרב נשים ערביות עד ל-27% בסוף 2018, לעומת 17.9% כיום. עוד מתכוון המשרד להגדיל מ-47 (כיום) עד ל-105 (ב-2018) את מספר הרשויות המקומיות השותפות עמו בפרויקט "ערים בריאות".
כן כוללת התכנית הפעלת פרויקט התערבותי למניעת מחלות גנטיות בקרב חרדים וערבים, הכנת תכנית רב שנתית להסדרת החיסונים למבוגרים, ושיפור הרישום הרפואי – מה שיחייב הכשרת רשמות-רפואיות מוסמכות שיוכלו לסכם אשפוז במחלקות בתי החולים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
