השמנה אצל נשים בהריון קשורה בעלייה בסיכון לסיבוכים ולתוצאות שליליות. התערבויות באורח החיים לא הניבו שיפור בתוצאות. מטפורמין מעלה את הרגישות לאינסולין, ובנשים עם סוכרת הריונית מפחית את העלייה במשקל לעומת נשים שלא מטופלות במטפורמין.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך במתכונת רנדומלית כפולת סמיות. נשים בהריון עם BMI מעל 35, אך ללא סוכרת, הוקצו לקבלת מטפורמין (במינון 3 גר' ליום) או פלסבו משבוע 12-18 ועד ללידה.
התוצאה הראשונה שנבחנה היתה הפחתה במשקל הלידה החציוני של התינוקות שנולדו לאימהות המטופלות. נתונים נוספים שנבדקו היו עלייה במשקל האמהי במהלך ההיריון, היארעות סוכרת הריונית, היארעות רעלת הריון ותוצאות עובריות שליליות.
בסך הכל כללה כל קבוצה כ-200 נשים. טיפול במטפורמין לא שינה את משקל הלידה החציוני של התינוקות שנולדו. העלייה במשקל האם הייתה באופן משמעותי קטנה יותר בקבוצת המטפורמין (ערך חציוני של 4.6 ק"ג לעומת 6.3 ק"ג; P<0.001). הסיכון לרעלת הריון היה נמוך יותר אצל אלו שטופלו במטפורמין (3% לעומת 11%; P=0.001).
השכיחות של תופעות לוואי הייתה גבוהה יותר בזרוע שטופלה במטפורמין. לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות מבחינת סוכרת הריונית, עוברים גדולים לגיל ההריון או תוצאות שליליות מבחינת העובר.
החוקרים סיכמו, כי אף שמתן מטפורמין בהיריון לנשים כבדות משקל ללא סוכרת הביא לתוצאות חיוביות מבחינת פרמטרים אמהיים שונים, לא נמצא הבדל במשקל היילוד, ובאופן ספציפי בשכיחות של עוברים מאקרוסומיים, לעומת פלסבו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
