חדשות

"למרות תפוצה רחבה של דלקת כבד, עדיין לא הושלמה התכנית הלאומית לגילוי המחלה"

הדברים עלו בדיון משותף שהתקיים היום בכנסת של ועדת עלייה וקליטה וועדת הבריאות בנושא "התקדמות יישום התוכנית הלאומית לגילוי הפטיטיס C"

10.02.2016, 17:47
פרופ' זיו בן ארי (צילום: יח"צ)
פרופ' זיו בן ארי. "לא מיידעים את החולים בדבר טיפול יעיל" (צילום: יח"צ)

הפטיטיס או "צהבת" בלשון העממית, פירושה דלקת של הכבד. דלקת כבד נגיפית מסוג C (הפטיטיס C) מועברת בדרך כלל במגע של דם עם דם נגוע בנגיף (הנגיף מחולל המחלה). בישראל חיים כ- 100,000 נשאי נגיף ההפטיטיס C, שהם כ 2% מכלל האוכלוסייה. קיים חשש כי עולים רבים מחבר העמים ומדינות מזרח אירופה, הם נשאי נגיף זה, כיוון שבמערכות הבריאות בארצות מוצאם, היה נפוץ שימוש רב פעמי במחטים ללא חיטוי מספק. למרות החשש, משרד הבריאות טרם החל במימוש תכנית לאומית לאיתור החולים, למרות דיונים הנמשכים כבר שנתיים.

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), ממלאת מקום יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הדגישה היום (שלישי) בישיבה משותפת עם וועדת העלייה והקליטה, את חובת הפעילות המידית עם קבוצות הסיכון הידועות למשרד הבריאות. מועלם, קראה לשיתוף פעולה בין קופות החולים ומשרד הבריאות, לאור הצורך הדחוף לפנות אל קבוצות הסיכון, על מנת למנוע התפרצות של המחלה בשלבים מאוחרים יותר.

לדברי יו"ר ועדת הקליטה, אברהם נגוסה (הליכוד), "יש צורך בהסברה מתאימה ובשפתם של העולים בעניין המחלה. למרות דיון בעניין בדיוק לפני כחצי שנה בוועדת העלייה והקליטה, טרם התקדם משרד הבריאות במימוש התכנית".
יואל רזבוזוב (יש עתיד) ציין, ש "חוסר המודעות גורם לעולים לחלות , למרות שניתן היה למנוע את התפרצותה. מניעה, חוסכת השקעה רבה של המדינה בטיפול לאחר ההתפרצות".
ד"ר אמיליה אניס, מנהלת אגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, עדכנה כי חיסון נגד דלקת בכבד נגיפית מסוג A ו B ניתן לכל הילדים במדינת ישראל. נגד דלקת כבד נגיפית C אין חיסון ובנושא זה הוכנו דפי מידע לציבור המתייחסים לסיכון, למניעה ולטיפול במידת הצורך. דפי המידע יתורגמו לשפות נוספות על מנת להנגישם לכל האוכלוסיות הרלבנטיות. לדבריה, תוך חצי שנה יסוכמו סדרי עדיפויות לסקירה של קבוצות-הסיכון וכך ניתן יהיה לגבש את מדיניות האיתור.
ד"ר מנור שפריץ, אחראי מחלות הכבד הנגיפיות באגף לאפידמיולוגיה, אמר כי "החומר נלמד ממסקנות של ארגון הבריאות העולמי וכי בשנתיים האחרונות קיימת התקדמות משמעותית ביכולת לטפל בחולים. "כיום סל הבריאות מציע טיפול לקבוצה מוגדרת של חולים. מתבצע מחקר לצורך הגדרת מאפייני הנשאים של דלקת כבד B ו-C בישראל בשיתוף גופים נוספים".

ד"ר יאן מיסקין, חבר איגוד רופאי המשפחה, קרא שלא לחשוף בפני הנשאים, את מעמדם. "איך אני יכול לומר לאנשים שיש להם את הנגיף, אך הם אינם יכולים לקבל טיפול?! 150,000 איש יקבלו הודעה, אך מתוכם רק 2000 יקבלו טיפול בגלל מחסור בתרופות. אדם יידע שהוא נשא של הנגיף - ואנו לא ניתן לו טיפול. הנשאות תגרום לסירוב של חברות הביטוח לבטחו".
ח"כ מועלם השיבה כי אין לחברה זכות, שלא לגלות לאדם שהוא נשא של נגיף. הגילוי חוסך את התפרצות הנגיף ואת עלויות הטיפול.
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת יחידת הכבד בבית חולים שיבא ונשיאת עמותת חץ, הפועלת בנושא, ציינה כי ישנן שלוש קבוצות סיכון עיקריות: אנשים שקיבלו עירוי דם, מכורי סמים ועולי חבר-העמים. היא הזהירה מפני מודעות נמוכה מאד בציבור למחלה. במידה ולא יזהו את המחלה בזמן. יהיו תוצאות קשות, כמו סרטן בכבד עד לצורך בהשתלה. לדבריה, "איתור הנשאים יוכל למנוע את התפרצות המחלה, תוך טיפול תרופתי חדש לריפוי מלא. נשאי הנגיף מגיעים לעיתים מאוחר מדי, ולא ניתן להצילם".
חוליו בורמן, יו"ר עמותת חץ, ציין כי " זכות החולה לדעת וחובת המדינה ליידע את החולה. לא ייתכן, שעשרות אלפי אנשים מסתובבים עם פצצה מתקתקת בגופם. העמותה דורשת להתחיל באבחון החולים (סקרינינג) באופן מיידי. אנשים רבים יכולים להציל את חייהם בזכות שינוי אורח חיים, ללא צורך מיידי בטיפול. זו חובה מוסרית של כל רופא, שהמטופל שלו נמצא בקבוצת סיכון למחלה, ליידע אותו שהוא צריך לעבור בדיקה להימצאות הנגיף".

נושאים קשורים:  הפטיטיס C,  עמותת חץ,  פרופסור זיו בן ארי,  יאן מיסקין
תגובות