דעות

להגדיל את תקציב סל התרופות, ולרסן את מחירי התרופות

רק הגדלה משמעותית של סל התרופות מצד אחד, וריסון מחירי התרופות מצד שני, הם שיכולים לתת מענה אמיתי למאות אלפי חולים מאוכזבים

בחודשים הבאים עתידה ממשלת ישראל לקבוע תקציב תלת-שנתי לוועדות סל התרופות לשנים 2017-2019. זוהי החלטה תקציבית שבכוחה להשפיע על מאות אלפי חולים, שנעים מדי שנה בין תקווה למימון תרופות חיוניות ובין ייאוש ושחיקה כלכלית מסכנת חיים.

זו החלטה שבכוחה להעצים או לרסן את שחיקת אמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית. מכאן הקריאה לקובעי המדיניות התקציבית - הגדילו את תקציב סל התרופות.

המלצותיה של ועדת הסל מותירות יותר חולים מאוכזבים מאשר חולים מרוצים

צריך לומר לציבור את האמת: למדינת ישראל אין בעיה של כסף - למדינת ישראל יש בעיה של סדר עדיפויות. ביטוי ממשי לכך ניתן למצוא בעובדה שלמרות שבסוף שנת 2015 עמדו לרשות המדינה למעלה מ-20 מיליארד שקלים בעודף תקציבי, אף לא שקל אחד ניתן כתוספת לוועדת הסל.

מצד אחד, נוח למדינה להתפאר בעובדה שיש עדכון מתמיד לסל התרופות הציבורי, בפועל בשל מגבלת התקציב (300 מיליון שקלים) המלצותיה של ועדת הסל מותירות יותר חולים מאוכזבים מאשר חולים מרוצים.

כך היה גם השנה. בסיום עבודתה נאלצה ועדת הסל להשאיר כ-55 תרופות חיוניות שדורגו ברמה הגבוה ביותר (A8/9) מחוץ לסל התרופות, ולהותיר מאחור כ-350,000 חולים שחוקים כלכלית ונפשית.

כשאלו הם המספרים, קל לקפוץ ישר לשורה התחתונה - מדינת ישראל חייבת להגדיל את התקציב השנתי שעומד לרשות ועדת סל התרופות. הגדלה שמתחייבת במציאות, בין היתר לאור השינויים והתמורות שמתרחשים כל העת בתחום התרופות והטכנולוגיות.

גם חברות התרופות חייבות להכיר באחריותן התאגידית-חברתית, שצריכה לקבל ביטוי גם בתמחור של התרופות

סיבה קריטית לא פחות לצורך בהגדלת התקציב היא הגידול באוכלוסייה, אשר אינו מקבל ביטוי בחישובים ובנתונים שניצבים בבסיס עבודת ועדת הסל, ובהשפעה התקציבית הממושכת על קופות החולים.

את האצבע המאשימה ביחס לתקציבה הדל של מערכת הבריאות בכלל, ושל ועדת הסל בפרט, אין להפנות כמקובל לאגף התקציבים במשרד האוצר. האשמה מוטלת כולה על כתפיה של ממשלת ישראל הנוכחית, כמו גם קודמותיה, שהרי הממשלה היא זו שקובעת את סדר העדיפויות הלאומי, ובתוך כך גם את מדיניות חלוקת תקציב המדינה.

ואולם, הגדלת התקציב לבדה לא תפתור את הבעיות המרכזיות בתחום עדכון סל התרופות. גם חברות התרופות חייבות להכיר באחריותן התאגידית-חברתית. אחריות שצריכה להשתקף לא רק בתרומות או בטיפולי החלמה, אם כי לקבל ביטוי גם בתמחור של התרופות.

הרי גם אם מדינת ישראל תגדיל את תקציב סל הבריאות, ואפילו תכפיל או תשלש אותו - רבות מהבעיות לא יפתרו. כל עוד מחירי התרופות רק הולכים ומאמירים, כל תוספת תקציבית, גדולה ככל שתהיה, עשויה להיבלע כמו בתוך חור שחור.

הסל הציבורי, גם אם יורחב, אינו יכול לעמוד ללא גבול באינפלציית המחירים שמאפיינת את התרופות החדשות. מכאן, שדווקא החלטתה של ועדת הסל שלא להכליל את הקיטרודה לחולי סרטן ריאה בתוך סל התרופות, היא שצריכה להוות קריאת כיוון לחברות התרופות.

קריאת כיוון לכך שגם אם חברת התרופות תגיש לועדת הסל תרופת פלא, ככל שהתמחור שלה יהיה גבוה ביותר עד קיצוני - לא ניתן יהיה להכניס את התרופה לסל הציבורי. הלכה למעשה, רק הגדלה משמעותית של סל התרופות מצד אחד, וריסון מחירי התרופות מצד שני הם שיכולים לתת מענה אמיתי למאות אלפי חולים.

* המאמר פורסם לראשונה באתר Ynet

נושאים קשורים:  דעות,  סל התרופות 2016,  משרד הבריאות,  תקציב מערכת הבריאות,  תרופות
תגובות
 
אנונימי/ת
01.02.2016, 22:23

רצוי שמשרד הבריאות יבדוק אם הקופות גובות את המחיר המלא על תרופות שעה שהן כאילו מוזילות אותן. ואת שיטת הקומבינות עם חברות לייבוא תרופות...

אנונימי/ת
02.02.2016, 07:24

תחליפו סוף סוף את הוועדה הבעייתיות אינה במחיר אלא בהתנהלות והתנהגות של הקופות.