ההוצאה הלאומית בישראל לבריאות טיפסה בשנת 2014 ב-3.7% בהשוואה ל-2013 והסתכמה בכ-2,600 דולר במונחי שווי כח קניה; כך עולה מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפני רבעון. שיעור המימון של משקי הבית הסתכם ב-2014 ב-38% מנתח ההוצאה הכללי.
ההוצאה הלאומית לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים בבתי החולים, על ידי רופאים פרטיים ורופאי שיניים, תרופות ומכשור, מבנים וציוד רפואי. כדי להמחיש את היקף ההוצאה בישראל יחסית לתמ"ג, אזי ישראל נמצאת במקום ה-24 מתוך 30 מדינות OECD - מקום נמוך לכל הדעות.
שיעור ההוצאה הלאומית בישראל - 2,600 דולר לנפש - מחוויר בהשוואה ל-6,500 דולר בשוויץ וסכומים דומים באירופה
פירוט ההוצאה הלאומית לבריאות ל-2014 מלמד, ש-24% מהכסף הגיע ממס בריאות, 37% מתקציב המדינה, 38% באופן פרטי וכ-1% מתרומות. קופות החולים סיפקו 32% משירותי הבריאות ב-2014, כאשר בתי החולים וגופים נלווים סיפקו 57%. החלק שסיפקו הרשויות המקומיות עמד על 6% מההוצאה הלאומית לבריאות. מוסדות ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד) סיפקו שירותים בהיקף של 5%.
בשנת 2015 לאחר הבחירות, משרד הבריאות בראשות השר ליצמן הצליח להגדיל את החלק שמימונו התבסס על תקציב המדינה באופן משמעותי - 1.65 מיליארד שקל. ניתנו דגשים לנקודות רפיון במערכת הבריאות כחדרי מיון, רכישת מכשור הדמיה נוסף והכשרת כח אדם מקצועי ברפואה דחופה. דגשים נוספים ניתנו לסיעוד, קשישים, טיפול באוטיסטים, סל הבריאות ורפורמה בבריאות הנפש.
תיקוני תקציב אלה בהוצאה הממשלתית הישירה עשויים בסיכום שנת 2016 להביא לשיפור במקומה של ישראל בדירוג 30 מדינות ה-OECD.
שיעור ההוצאה הלאומית בישראל (כאמור, 2,600) מחוויר בהשוואה ל-6,500 דולר בשוויץ וסכומים דומים באירופה. ברור שהפער העצום מול שוויץ אינו ניתן לגישור וספק אם ניתן להשוותו לאור מרכיבי ההוצאה הלאומית לנפש בשוויץ. יחד עם זאת, גם אם נגיע בישראל להיקף של 70% בלבד מההוצאה בשוויץ, רמת שירותי הבריאות בארץ תהיה בגדר חלום לאזרחי המדינה.
ברור שהגידול בהיקף ההוצאה הממשלתית לבריאות חייב להיות המקור המרכזי למימון על חשבון סעיפים אחרים בתקציב המדינה כמו ביטחון. כמובן שניתן לבצע זאת בפריסה תקציבית של שנתיים-שלוש. שר הבריאות, ח"כ הרב ליצמן, זיהה כבר לפני חודשיים את מרבית הבעיות בטיפול הסיעודי שנותנת המדינה לציבור ובעיקר את היקפו הנמוך.
הממשלה חייבת לקיים דיון עקרוני אם מערכת בריאות ציבורית טובה חשובה לא פחות מתקציב הביטחון
משרד הבריאות מקדם תוכנית, שמטרתה להגיע למצב שבו המדינה תספק שירות סיעודי איכותי לאזרחים ובכך לחסוך ברכישת ביטוח סיעוד מחברות ביטוח. תוכניתו של ליצמן מצריכה, לפי הערכות, תקצוב נוסף של כ-2.5 מיליארד שקל לשנה, ובעיקרון היא תקל רפואית וכלכלית על כלל הציבור.
סביר שנראה פחות מצבים שילדים תומכים כלכלית בהוריהם הסיעודיים תופעה שלעיתים מהווה נטל כלכלי.
מדובר בשינוי עקרונות התקציב לטובת בריאות החברה שהיא לדעתי חובה לאומית חשובה כמו מערכת ביטחון אמינה. חוסנה של חברה נבחן גם באמצעות השירותים שניתנים לאזרחיה בתחומים רבים כאשר הבריאות הוא מהמרכזיים בהם. אזרחים צריכים לדעת שיש להם מענה רפואי הולם ומידי בשעת מצוקה וחולי. זו חלק מהתשתית האנושית, בנוסף לביטחון לרווחה ולחינוך, שבונה חברה אזרחית איתנה ולכן יש להמשיך ולהגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות ולסיעוד כמובן דרך תקציב המדינה.
