דעות

כיצד להקל על הרופאים מצרפת שרוצים לעלות לישראל

שתי הצעות לפתרון בעיה שהובאה לפתחי על ידי שני רופאים עולים מצרפת, שתיארו את מסע המכשולים הרפואי שהם צריכים לעבור כדי לקבל הכרה מקצועית בישראל

במהלך עבודתי בשנה האחרונה כמנהל וכפרופסור לקרדיולוגיה, אני פוגש מעת לעת רופאים מומחים שעלו מצרפת. באופן טבעי, תמיד השתדלתי להאיר פנים ולגלות כלפיהם סבלנות-יתר, במטרה להקל על קליטתם במערכת הבריאות.

לפני כשבועיים, לאחר טיפול רפואי מורכב, ביקשו שני רופאים עולים לשוחח עמי על בעיה בהתמחותם הרפואית, וכך למדתי על מסע מכשולים רפואי מייגע שצריך לנסות לפתור, למען המתמחים והרופאים מצרפת, וגם עבור מערכת הבריאות בישראל.

השיטה הצרפתית בלימודי הרפואה שונה משמעותית מבישראל. בשלוש השנים הראשונות בצרפת לומדים למידה תאורטית בלבד. מהשנה הרביעית ועד השישית, כולל, סטודנט לרפואה בצרפת לומד חצי מזמנו לימודי תאוריה וחצי מהזמן נמצא בבית החולים, כדי לתרגל את התאוריה וללמוד קורסים מעשיים הכרחיים נוספים.

לפני כשבועיים, לאחר טיפול רפואי מורכב, ביקשו שני רופאים עולים לשוחח עמי על בעיה בהתמחותם הרפואית, וכך למדתי על מסע מכשולים רפואי מייגע

בסוף השנה השישית כל הסטודנטים עוברים בחינה ארצית אשר מאפשרת, בהתאם לציון המתקבל, לבחור מומחיות ועיר מגורים ועבודה פרקטית בעתיד.

הצלחה במבחן לא הופכת את הנבחן לרופא. בכדי לקבל דיפלומה רפואית צריך להשלים תזה ועבודה (Memory) הקשורים להתמחות שנבחרה, ולהשלים עוד 3 עד 5 שנים של התמחות במשרה מלאה (מספר השנים תלוי בהתמחות שנבחרה), ולזה קוראים בצרפת "l'internat".

שילוב של התמחות וכתיבת תזה מאפשרים לסטודנט הצרפתי לקבל דיפלומה של רופא. מערכת הבריאות הצרפתית נחשבת לאחת מהטובות ביותר בעולם (עפ"י ארגון הבריאות העולמי). הרפואה הציבורית הצרפתית נחשבת למתקדמת ומתמחה במגוון נושאים כירורגיים (בניס, פאריס, ליון, מרסיי, בין השאר) עם מכשור רפואי מהחדישים ביותר.

בשל העלייה הגדולה-יחסית מצרפת בשנה האחרונה, במסגרתה עלו גם רופאים-סטודנטים-מתמחים יהודיים, הם נתקלים בבעיות רבות לקבלת אישור ומעמד של רופא.

משרד הבריאות והמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית (יחידת השירות למתמחה ונציב פניות המתמחים) צריכים, לדעתי כבכיר ומנהל בבתי החולים, לאמץ אחת משתי האפשרויות בטיפול ברופאים-מתמחים עולים:

1) הכללת השיטה הישראלית, לפיה לאחר שמסיימים בצרפת 6 שנים ראשונות הן לימוד תיאורטי והתנסות בבי"ח, יבצעו בחינות לכניסה לשנה של סטאז' בישראל וקבלת הדיפלומה לאחריה על ידי משרד הבריאות, והתמחות לאחריה (בדיוק כמו סטודנטים שלמדו בישראל). מהלך זה יגרום לסטודנטים מצרפת להתרגל לפעילות ולמומחיות הישראלית באופן ישיר ומפוקח.

2) אפשרות נוספת, לא בהכרח הרצויה אך יתכן שמתאימה לעולים מהצד האישי, לבחור התמחות בצרפת ולעסוק בה שנה-שנתיים ואז לעלות לישראל בתנאי שאנו בארץ נכיר בתקופת ההתמחות החלקית.

כל חולה בישראל ברפואה הציבורית יודע היטב שלמערכת הבריאות חסרים רופאים מיומנים החל ממרדימים, מנתחים, למומחים למחלות הפתולוגיה, נאונטולוגיה, סוכרת וגם למערכות לרפואה דחופה ולחדרי מיון.

הנה ההזדמנות לקלוט ביעילות רופאים יהודים מצרפת - חלקם מצטיינים בתחומם - למערכת בריאות שמשוועת לכוח אדם מיומן

שר הבריאות, הרב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, עסוקים השכם והערב בתגבור הרפואה הציבורית כמשימה לאומית. גם ההסתדרות הרפואית מעוניינת במתן שירות משופר לחולים בישראל. הנה נקרית לפניהם הזדמנות לקלוט ביעילות, תוך הקפדה על איכות רפואית, עשרות רופאים יהודים מצרפת - חלקם מצטיינים בתחומם - למערכת בריאות שמשוועת לכוח אדם מיומן.

ידוע על עוד עשרות רופאים ומתמחים שרוצים לעלות ולעבוד בישראל כמרכז חייהם, אבל חוששים מבעיות השתלבות. בואו נעשה מאמץ מאחד לקלוט את המתמחים והרופאים העולים מצרפת, עם פחות ביורוקרטיה, כי הם אנשי מקצוע שיתרמו למערכת ,וכל רצונם הוא "לעשות עלייה" ולשרת את העם בישראל.

נושאים קשורים:  דעות,  הכרה בלימודי רפואה,  עלייה,  צרפת,  הר"י,  משרד הבריאות,  מחסור בכוח אדם
תגובות
 
אנונימי/ת
07.01.2016, 20:40

כמו שלא מכירים בתקופת ההתמחות של רופאים ישראלים המעוניינים לעבוד בחו"ל, כך אין להכיר באף תקופת התמחות של מומחים ממדינה כלשהי.
רמת לימוד הרפואה ורמת הרופאים בארץ אינה קטנה מזאת בארה"ב, אנגליה, צרפת ועוד.
מדוע רופא ישראלי חייב במבחנים טרם עיסוק במקצועות הרפואה בארה"ב ובאירופה, בעוד מומחה מארה"ב, לדוגמא, אינו נדרש לעבור מבחנים בתחומים הפרה-קליניים והקליניים?
כל עוד לא קייימים הסכמי גומלין בין משרדי הבריאות של המדינות המעורבות אין לתת "מתנות" או הנחות כלשהן.

07.01.2016, 22:50

כמי שנחשף לפני כ35 שנים לרפואה הצרפתית במסגרת השתלמות של שנה במחלקה האורתופדית בבית חולים קושין בפריס אין לי ספק שהרפואה הצרפתית היא ברמה גבוהה ביותר אם כי שונה מהמודל האנגלוסקסי בארץ. יש לעשות כל מאמץ לקלוט סטודנטים ורופאים מצרפת תוך הקפדה על רמה רפואית נאותה. קלטנו אלפי רופאים יוצאי ברית המועצות לשעבר שתרומתם לרפואה בישראל היא כבירה ואין סיבה שלא נוכל לקלוט רופאים מצרפת. עידוד בוגרי 6 שנות רפואה מצרפת וחיובם לעבור את בחינת הכניסה לסטאג' וקבלתם לסטאג' , קבלת רופאים לעבודה בארץ תותנה בבחינת רישוי המשותפת לבוגרי הרפואה בארץ. אין לי ספק שדיקני בתי הספר לרפואה והמועצה המדעית של הר"י יוכלו לגבש תוכנית טובה לקליטת סטדנטים ורופאים מצרפת.

אנונימי/ת
08.01.2016, 11:19

רופאים מצרפת וגם מאנגליה אינם זקוקים לבחינת רישוי בארץ, לאומת רופאים ממדינות אירופאיות אחרות (אוסטריה, גרמניה, שווייץ למשל)! אותו דבר בהכרת ההתמחות! משהו כאן לא הוגן לפי דעתי.
דרך אגב, מי שמתכונן לבחינה ע"י קורס (במוסדות ציבוריות!) ומשלם על זה אלפי שקלים מקבל מתנה של 10% על תוצאות הבחינה- זה חוקי?

08.01.2016, 23:10

ראיתי את שאלות הבחינה לרופאים עולים. השאלות לדעתי קשות, לעיתים מאוד ייחודיות למומחים בתחום מסוים ולא מתאימות לכלל הרופאים. יש צורך להקל בצורה משמעותית בבחינה לרופאים עולים ולהתרכז יותר בשאלות עקרוניות - בסיסיות. את השאר הרופא יוכל להשלים במהלך עבודתו.

10.01.2016, 10:05

בהחלט צריך להקל, אבל בדרך חכמה שלא תביא להכרה ברופאים שאינם ברמה הדרושה.
אני עברתי הכרה במומחיות שלי באוסטרליה בתהליך הוגן ביותר. שנתיים עשיתי תת התמחות שהיא כאמור תחת פיקוח ואז עברתי תהליך הכרה ע"י הקולג' האוסטרלי, הספציפי להתמחותי. התהליך כלל אישור כל התעודות שלי מהארץ, המלצות מרופאים בכירים שעבדו איתי והתרשמו מיכולותי, רשימת תחומים שעסקתי בהם ופרוצדורות ניתוחיות שביצעתי באוסטרליה, ולסיום, רעיון בפני ועדה של 4 רופאים ופסיכולוגית, בסגנון הוסקי שלב ב' רק פשוט יותר. ההחלטה לאחר כל התהליך הנ"ל יכולה להיות אחת משלוש: הכרה מלאה מיידית במומחיות, צורך בהשלמת שנת התמחות תחת פיקוח, או חזרה על כל התמחות כולל בחינות, שזהות לאלו שבארץ. צורה זו של הערכה, נותנת אור על יכולותיו של הרופא מזויות שונות ולדעתי נכונה יותר מרק בחינה.
אחת הבעיות העיקריות של עולים היא לא רק השפה, אלא גם צורת המבחן. בהרבה ארצות לא נהוגה שיטת המבחן האמריקאי, של שלב א', ולמי שהטכניקה לא ידועה, קשה יהיה לו להצליח. סגנון בחינת שלב ב', לדעתי כן מקובלת ברוב העולם, ולכן יותר קלה, אלא ששוב השפה מהווה מיכשול מסוים כשמצויים בלחץ הבחינה.
אם לא נכשיר עוד רופאים בשנים הקרובות, ניכנס למחסור רציני כשרופאים מבוגרים מגל עולי ברה"מ יפרשו. רצוי להתכונן מראש!