דעות

בריאות דיגיטלית: האם טלפונים חכמים ייתרמו לטיפול טוב יותר?

סקירה עסקית בנוגע למגמות האחרונות בתחום הבריאות הדיגיטלית: אלפי אפליקציות המיועדות לחולים, לאנשי צוות רפואי או לאוכלוסיות מיוחדות כמו קשישים

23.12.2015, 11:36

עולם הבריאות הדיגיטלית (Digital Health) רועש וגועש בשנתיים האחרונות. רק לפני חמש שנים תחום זה כלל לא היה קיים, אולם ב-2014 וב-2015 מיליארד דולרים זרמו לחברות בתחום זה בעולם כולו, בנוסף לכסף הרב שהמשיך לזרום לחברות בתחום ה-Healthcare IT (ציוד לבתי חולים ומרפאות) ובתחום הפארמה.

על מה כל המהומה?

הסערה סביב התחום החדש התחילה להתפתח כאשר וינוד קושלה, אחד המשקיעים המפורסמים בעולם, אמר בראיון בספטמבר 2013 כי "בעשור הקרוב, מדעי התוכנה והמידע יתרמו יותר לרפואה מאשר כל הביולוגיה". לאחר מספר חודשים אף הרחיב והוסיף, כי "תודות לנוכחות העצומה של טכנלוגיית מובייל וחומרה זולה, האנושות תבצע קפיצה קוואנטית בתחום הבריאות, שתאפשר לאדם עצמו להיות אחראי לבריאותו באמצעות חיישנים וניתוח נתונים".

האנליסטים, שעד אז לא שמעו כלל על התחום, הפליאו לעשות כאשר הסבירו כי בעצם אין זו הפתעה, מכיוון שבארה"ב ההוצאה המצרפית על שרותי בריאות היא 17.3% (נתוני 2014) - החלק הגדול ביותר בתוצר המקומי הגולמי (GDP).

אז מה יש שם?

מאז פותחו אלפי אפליקציות שמיועדות לתחום הבריאות הדיגיטלית. ניתן לחלק את התחום למספר תתי-תחומים:

- אפליקציות שמיועדות למשתמשים בכדי להביא אותם לבריאות טובה יותר. בתחום זה אנו רואים למשל אפליקציות לשמירת משקל, לשמירה על כושר (מאות רבות של אפליקציות fitness), לשינה איכותית, להפסקת עישון או כל התמכרות אחרת, ללקיחת תרופות בזמן (medication management), לפיענוח תוצאות רפואיות, לאספקת מידע רפואי איכותי לציבור הרחב ועוד. חלק מאפליקציות אלו גם עושות שימוש ב"חוכמת ההמון" (כמו "ווייז"), בכדי למצוא מקרים רפואיים דומים.

- אפליקציות המיועדות לשימוש אנשי סגל רפואי בכלל ורופאים בפרט. בתת-תחום זה אנו רואים למשל אפליקציות שמיועדות לשיתוף פעולה של ידע רפואי בין מומחים הרחוקים זה מזה, ולקבלת מידע רפואי כולל ומהיר על פציינטים (על ידי התממשקות של האפליקציות למערכות ה-Electronic Health Records של הגופים הרפואיים).

- אפליקציות המיועדות לניטור אוכלוסיות ספציפיות. בתת-תחום זה אנו רואים למשל אפליקציות לניטור מצבם של קשישים בבתים (elderly care) על ידי חברות מומחיות בתחום או בני משפחה, מעקב אחרי חולים במחלות כרוניות או קשות, אפליקציות לשימוש הורים בהקשר של ילדים מוגבלים או בכלל ועוד.

למתבונן מהצד נראה שכמעט כל רופא או פרופסור מעורב בסטארטאפ כזה או אחר, שכן הרבה מהחברות מעסיקות chief medical officer

ישנן עוד חלוקות, כמו למשל אפליקציות שעושות אגרגציה של מידע קיים, בכדי להנגיש אותו לציבור או לאנשי סגל רפואי, כמו גם אפליקציות שמנסות לייצר מידע חדש, מחיישנים במחשוב לביש. או אפליקציות שעובדות לבדן (stand-alone) לעומת אפליקציות שנשענות על מיחשוב כבד שנעשה בפלטפורמות מיחשוב העומדות מאחוריהן ועוד ועוד.

מהם המאפיינים של תחום זה, ובמה הוא שונה מתחומים אחרים (למשל סייבר או פירסום באינטרנט)?

אחד המאפיינים הבולטים של תחום ה-Digital Health הוא שיתוף הפעולה בין החברות הטכנולוגיות לבין האקדמיה ואנשי המחקר בתחום מדעי החיים, רפואה ופסיכולוגיה. למתבונן מהצד נראה שכמעט כל רופא או פרופסור מעורב בסטארטאפ כזה או אחר, שכן הרבה מהחברות מעסיקות chief medical officer, תפקיד חדש שהוגדר בשנים האחרונות. יתר על כן, אפליקציות רבות מפותחות כיום על ידי אוניברסיטאות, כחלק מפרוייקטי גמר של סטודנטים לתארים נמוכים, או לימודי דוקטורט.

האוניברסיטאות נהנות במקרה זה גם משיתוף פעולה בין מחלקתי, שכן מספר תלמידי PHD בפקולטות שונות (מחשבים, רפואה, פסיכולוגיה, מדעי החיים וכו') יכולים לעבוד על אותו פרוייקט/אפליקציה מכיוון שהידע הנדרש לפיתוח הוא בדרך כלל רב-תחומי. במספר אוניברסיטאות באנגליה ובארה"ב אפילו קיימים כיום צוותים אשר מנתחים, משווים ומדרגים אפליקציות שונות בתחום הבריאות הדיגיטלית.

מאפיין אחר של התחום הוא שימוש בטכנולוגיות עדכניות כמו big dataי, wearables ,cloud computing ועוד, בכדי לצבור יתרון תחרותי מול המערכות של העולם הישן. ניתן מספר דוגמאות בכדי להסביר למה הכוונה.

בעבר, בכדי לצבור מידע רפואי על חולה היה צורך במיכשור מיוחד, יקר וייחודי (proprietary), כאשר כיום שעון חכם או צמיד חכם הכוללים מספר רב של סנסורים מספקים מידע רפואי רב ומהימן. בתחום איחסון המידע, אנשי סגל רפואי היו צריכים לשמור ספרים ודיסקים רבים בכדי לחפש סימפטומים או מקרים מיוחדים, אולם כיום כל המידע הרפואי זמין לכל דורש בענן, ולמעשה כל מה שצריך המטפל הוא טאבלט עם חיבוריות אלחוטית לאינטרנט.

מאפיין שלישי של התחום הוא היעדר הצורך ברגולציה, בניגוד לתחומים כמו healthcare IT ו-pharma שבהן נדרשים אישורים של גופים כמו ה-FDA שלוקחים זמן רב. מכיוון שאפליקציות בריאות דיגיטלית עושות שימוש ברכיבים סטנדרטיים ומסחריים כמו סמארטפונים, שעונים חכמים, משקפיים חכמות, טאבלטים וכו', אין צורך ברוב המקרים בקבלת אישורים מיוחדים.

גם במקרים שיש צורך, מכיוון שהחברה מעויניינת שהטכנולוגיה תשמש בבתי חולים, החברות עוקפות זאת בקלות על ידי גירסת "לייט" שמיועדת לציבור הרחב ואינה דורשת תקינה, וגירסת "פרו" שמיועדת לסגל רפואי והיא בתשלום לאחר שעברה את תהליכי התקינה.

אחד המאפיינים היחודיים האהובים עלי בתחום זה, הוא שבניגוד לכל תחום אחר שבו פועלים סטאראפים (סייבר, שוק ההון, פירסום באינטרנט וכו), בתחום הבריאות הדיגיטלית ניתן לראות אפליקציות רבות שמיועדות לטיפול בחיות – קולרים חכמים לכלבים, זיהוי מחלות של חתולים, תזונה נכונה לבעלי חיים שונים ועוד. גם זה סוג של אחריות חברתית מצד המפתחים.

הדרך מאפליקציות למיסחור

הבעיה היא, שרוב האפליקציות האלו לא שורדות מעבר לשנתיים-שלוש, מכיוון שקיימים מעט מאוד מודלים מסחריים שיכולים להחזיק את הפיתוח, האיחסון בשרתים ועוד. קיימת אי-התאמה מובנית בין הזמן הארוך שלוקח לארגוני בריאות מסורבלים ואטיים לבחון מערכות חדשות ולהטמיע אותן, לבין המהירות של שוק האפליקציות.

אם האפליקציות מיועדות לשימוש הצרכנים, הרי שקשה מאוד לגבות על כך, ומודל הפרימיום (כלומר אפליקציות פרימיום שעולות כסף לעומת אפליקציות בסיסיות חינמיות) כבר הוכרז רשמית כבר-מינן. מודל הפרסום על גבי האפליקציות, גם אם הן פופולריות, לא ממש יכול להחזיק חברה.

אז אם לארגוני הבריאות לוקח שנתיים לאשר מוצר לאחר בחינה ממושכת ופיילוט, המשתמשים הפרטיים לא משלמים והפרסום על גבי האפליקציה לא יכול לעבוד, איך אפשר לבנות חברה צומחת בתחום זה?

התשובה נמצאת כאשר מסתכלים על החברות שכבר נמכרו. מודל אחד הוא של חברות שמביאות משתמשים רבים לצריכה של מוצר מסויים, כמו למשל תוכנות fitness שעושות שימוש בגופיות חכמות או בנעליים חכמות שסופרות צעדים, קלוריות על פי משקל וכו'. חברות כדוגמת נייקי, אדידס ודומיהן מוכנות להוציא סכומים גבוהים בכדי לספק לצרכנים שלהן מוצרי פרימיום, כלומר אפליקציות שמספקות מידע איכותי למשתמש.

מודל אחר בא דווקא מכיוון החיסכון לעומת מוצרי healthcare IT, שבדרך כלל עולים הרבה, ומוצעים להחלפה כיום במוצרים זולים בהרבה לדוגמא, חיישנים לניטור לא-פולשני של מצב בריאותי - מיליונים רבים הושקעו בחברות כאלה שפיתחו ציוד ייעודי בעשור האחרון לפחות, ואז הגיעו הסנסורים שעולים דולרים בודדים ומספקים איכות דומה של נתונים.

חיסכון אחר הוא למשל בימי אישפוז. לדוגמא שעון חכם שמנטר מצב רפואי או מזהה מחלה כלשהי כאשר המשתמש בביתו, במקום אישפוז של אותו חולה בבית חולים למשך מספר ימים עבור בירור רפואי.

גם התפתחות שוק הבריאות בארה"ב תורמת למסחור. מאז שהשתנה מודל ה-reimbursement בארה"ב, בתי החולים והקליניקות משקיעים הרבה בטיפולים מונעים (preventative healthcare), ולכן אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום האפליקציות הוא behavioral change כדרך להניע משתמשים לחיות חיים בריאים יותר.

כזו היא גם המערכת של סומטיקס (somatix) אשר מבצעת behavioral modification על ידי אפליקציה ופלטפורמת מיחשוב בענן (המוצר הראשון של החברה, SmokeBeat, מטפל בהפסקת עישון כתהליך הדרגתי).

עם התפתחות השעונים החכמים, החיישנים הסמי-רפואיים וההסתגלות של מערכות הבריאות בעולם לאפליקציות האלו, אנו נראה עוד שימושים רבים ומעניינים. מעניין יהיה גם לראות אם ההטמעה תגיע מכיוון המשתמשים או מכיוון ארגוני הבריאות.

נושאים קשורים:  דעות,  בריאות דיגיטלית,  טלפון חכם,  אפליקציה,  יישומון,  ניטור,  ביג דאטה
תגובות