קומבינציית הטיפול באינסולין ארוך-טווח במתן חד-יומי ואינסולין קצר טווח לפני הארוחות היא הטיפול הנהוג בחולי סוכרת סביב ניתוח, לטיפול במצבי היפרגליקמיה. יחד עם זאת, אין מחקרים רבים שערכו השוואה שנועדה לבחון איזה משטר טיפולי עדיף.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי נועד להשוות בין שני משטרי טיפול באינסולין תת-עורי בחולים לאחר ניתוח.
בסה"כ הוכנסו למחקר 140 חולים בסוכרת סוג 2, שאושפזו למחלקה הכירורגית לקראת ניתוח, והיו זקוקים לטיפול באינסולין לטובת איזון הסוכר סביב הניתוח. החולים חולקו רנדומלית לקבלת אינסולין דטמיר (לבמיר, נובו-נורדיסק) פעם ביום ואינסולין אספרט (נובורפיד, נובו-נורדיסק) עם הארוחות, לעומת אינסולין גלרגין (לנטוס, סנופי) חד-יומי ואינסולין ליספרו (הומלוג, לילי).
שני המשטרים היו יעילים בהפחתת ערכי הסוכר בצום לפני הניתוח. המחקר מצא הבדלים משמעותיים סטטיסטית בערכי הסוכר לפני ארוחת הבוקר ולפני ארוחת הערב לפני הניתוח, לטובת משטר דטמיר.
לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין המשטרים באשר לאירועי היפוגליקמיה. המספר הכולל של סיבוכים היה נמוך משמעותית בקבוצת הדטמיר + אספרט.
החוקרים מסכמים, ששני המשטרים היו יעילים מבחינת שליטה על ערכי הסוכר סביב ניתוח בחולי סוכרת שעוברים ניתוח, אולם המשטר שכלל אינסולין דטמיר פעם ביום + אינסולין אספרט לפני ארוחות היה עדיף מבחינה קלינית. דרושים מחקרים נוספים בתחום זה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות