חדשות

רופא אמריקאי: החדווה והסיפוק נעלמו מהרפואה בגלל ביורוקרטיה ופיקוח

"הפרקטיקה הרפואית עברה ממעמד אוטונומי למעמד של מקצוע תחת פיקוח", קובל ד"ר פיטר אובל, במאמר אישי שכתב ב"פורבס", ושעורר עניין רב בקהילה הרפואית בארה"ב

רופאים ומחשבים (צילום: אילוסטרציה)

"האם אין זה פלא שרבים מרופאי המשפחה, רופאים ברפואה הראשונית, עוזרי רופאים ומומחים שונים, מביעים באחרונה חוסר שביעות רצון גדל והולך מעיסוקם? מה קרה לרפואה המעשית? מה יש לעשות כדי להחזיר את החדווה והסיפוק הכרוכים בהענקת טיפול רפואי?"

כך תהה בשבוע שעבר הרופא האמריקאי ד"ר פיטר אובל (Peter Ubel), העוסק גם במחקרי התנהגות, במאמר שפרסם בעיתון הכלכלי "פורבס", ושמשך אליו תשומת לב רבה.

ד"ר אובל הצביע על "תחושת האומללות" של לא מעט רופאים, שאיבדו את הדחף להצליח ולפרוח בעבודתם, מאחר ש"מספר גדל והולך של גורמי חוץ מסתכל עליהם מאחורי הכתף, ועוסק בהערכת איכות הטיפול שלהם".

"מספר גדל והולך של גורמי חוץ מסתכל על הרופאים מאחורי הכתף, ועוסק בהערכת איכות הטיפול שלהם"

הביקורת במאמר מופנית כלפי "הנטל הגדל והולך" של חוקים על ידי גופים רגולטוריים, ההופכים, לדברי ד"ר אובל, את השגת הסיפוק והחדווה לקשיי השגה. לפני כמה עשורים, כתב ד"ר אובל, רוב הרופאים פעלו כמומחים עצמאיים, שעבודתם נעשתה תחת פיקוח סטנדרטים שפיתחו וקבעו עמיתים למקצוע.

ד"ר אובל כותב, כי רופאים עברו הכשרה אינטנסיבית וממושכת כדי לפתח את הידע והמיומנויות ולדעת כיצד לעזור כמיטב יכולתם למטופלים ולסייע להם להתמודד עם בעיות. העולם שמסביבם, ציין, בדרך כלל העניק להם גיבוי והאמין כי רוב הרופאים מספקים טיפול מצוין לרוב המטופלים.

"אלא שבשנים האחרונות, גורמים חיצוניים מנסים יותר ויותר להעריך את ביצועי הרופאים. חברות ביטוח בתחום הבריאות ומינהלני שירות "מדיקר" מודדים את איכות הטיפול שרופאים מספקים ואפילו מטילים עליהם אחריות פיננסית, כאשר הטיפול איננו עומד בהתאם לסטנדרטים שהם קבעו".

לדבריו, "מדדים אלה נכנסו לשימוש משום שהגורמים המבטחים, ולפעמים החולים עצמם, גילו שאיכות הטיפול הרפואי לא תמיד היתה גבוהה כפי שהיתה אמורה להיות. התוצאה היא, שהפרקטיקה הרפואית עברה ממעמד אוטונומי למעמד של מקצוע תחת פיקוח. הרופאים עברו מעצמאות מלאה וממעמד של מקבלי-החלטות מקצועיות למעמד של ביורוקרטים וממלאי טפסים".

"הרופאים לכודים כיום בין מקצוענות לבין אחריות פקידותית לתת דין וחשבון על כל פעולה, ולו הפשוטה ביותר. יותר תשומת לב ואנרגיה ממוקדים עתה בעמידה בסטנדרטים שנקבעו, ופחות בקבלת החלטות מכריעות מבחינה מקצועית כיצד להשיג את המיטב לצרכי המטופלים שלהם", כתב ד"ר אובל.

"הרופאים עברו מעצמאות מלאה וממעמד של מקבלי-החלטות מקצועיות למעמד של ביורוקרטים וממלאי טפסים"

"זו בושה גדולה", הוסיף, "אחרי הכל, אנחנו בוחרים את האנשים המבריקים ביותר על מנת שיכנסו למקצוע הרפואה ואז מכניסים אותם ל-15-7 שנות הכשרה והדרכה אינטנסיבית, כאשר לעתים תכופות התגמול על המאמץ הזה נמוך ביחס להשקעה. כיצד אנחנו יכולים לצפות שהם יבלו את זמן העבודה שלהם מול מחשב שמציג להם רשימת דרישות מה עליהם לעשות?".

ד"ר אובל הציג את הבעיות הללו, כך הוא מספר במאמרו, לפסיכולוג בארי שוורץ, שלא מכבר פירסם ספר בשם "מדוע אנחנו עובדים?". שוורץ תיאר בספרו עובדת תחזוקה וניקיון בבית חולים שסיפרה כי חרף העובדה שהעבודה מחייבת אותה למלא מדי יום רשימה ארוכה של מטלות וחרף העובדה שהקריירה בתחום הזה רחוקה מלהיות מלהיבה, היא מוצאת סיפוק גדול מעבודתה משום שהיא פועלת באופן אישי לשיפור תנאי האשפוז של מטופלים.

כך למשל, נכתב בספר, טרחה העובדת להחליף תמונות שתלויות בחדרו של מאושפז שהיה בבית החולים זמן רב לתמונות אישיות, ואמרה כי בכך חשה שאיפשרה לו להיות כמה שיותר קרוב לבית.

לדברי ד"ר אובל, במנגנון זה טמון פתרון חלקי לבעיה. לדבריו, גם באווירה של פיקוח דוגמטי ורמות גבוהות של ביורוקרטיה – כאשר מאפשרים לאנשים מרחב של עצמאות מחשבתית ויצירתיות, אפילו קטן, הם יכולים להפוך את העבודה שלהם לבעלת משמעות אישית גבוהה יותר.

"הביורוקרטיזציה של המקצוע עלולה להסיח את דעתם של הרופאים מייעוד עבודתם", כתב ד"ר אובל, "לדאוג שהמטופלים יחיו יותר טוב".

למאמר המקורי לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  ארה"ב,  מקצוע הרפואה,  ביורוקרטיה,  ד"ר פיטר אובל
תגובות
 
01.12.2015, 20:09

מסכים מאוד.
בפסיכיאטריה ההתערבות של גורמים חיצוניים בולטת במיוחד בטיפול בחולה עם מחשבות אובדניות. ברגע שחולה מביע מחשבות אובדניות, הטיפול בו הופך לכסת"ח ולמילוי הנחיות כדי לא להסתבך בתביעה לרשלנות רפואית. טובת החולה נדחקת לקרן זוית ואין מקום ליצירתיות וללקיחת "סיכון מחושב" לטובת החולה ובני משפחתו.
בסופו של דבר ובמבחן התוצאה הרופא תמיד אשם.