חדשות

פסיכיאטריה בבית המשפט

הצעה לדיון בעקבות החלטה לבטל מינויו של פסיכיאטר למתן חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, אם המומחה הוא הרופא המטפל או מנהל המחלקה בה אושפז בעבר הנאשם

Jakub Schikaneder - Murder in the House (מקור: ויקיפדיה)

אדם עם רקע פסיכיאטרי נאשם בעבירה של רצח קשישה בשנת 2014 לאחר שהכה אותה בפטיש בראשה והיא נפטרה מפצעיה לאחר יומיים. הפסיכיאטר המחוזי ביקש חוות דעת בעניינו של הנאשם והנאשם אושפז לצורך ביצוע עריכת חוות הדעת במחלקה בה הוא טופל בעבר. עורכי חוות הדעת היו הרופא המטפל ומנהל המחלקה, שניהם הכירו היטב את הנאשם מאשפוזיו הקודמים. בית המשפט ביטל את מינוי השניים וביקש חוות דעת חלופית מבית חולים אחר.

הסנגורית טענה בתחילת המשפט להגנת אי-שפיות והשופטים ביקשו חוו"ד בנושא מהפסיכיאטר המחוזי. שני פסיכיאטרים מבית החולים בו טופל הנאשם בעבר, אחד מהם מנהל המחלקה, הגישו חוות דעת לאחר בדיקתו באשפוז. בפתח חקירתו אמר מנהל המחלקה שהוא מכיר היטב את הנאשם מאשפוזיו הקודמים במחלקתו.

השופטים עצרו את המשפט ושאלו את באי הצדדים לדעתם בנושא התאמת המינוי של פסיכיאטר שמכיר היטב את הנאשם ואף טיפל בו בעבר. עורכות הדין משני הצדדים מסרו שאין להן בעיה עם המינוי. ב"כ המאשימה אף טענה שזה מקובל ואף רצוי שבמקרה של נאשם עם עבר פסיכיאטרי, תינתן חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי על ידי מנהל המחלקה בה הנאשם אושפז בעבר וכי למנהל המחלקה, ובפרט לרופא המטפל, יש יתרון לעניין זה על כל פסיכיאטר אחר.
ב"כ הנאשם טענה שהדבר אמנם לא מקובל עקרונית, אך היא לא מתנגדת להשארת החוו"ד בעינה.

למרות דבריהן של עורכות הדין, סבר הרכב בית המשפט אחרת. בית המשפט סבר שבמינוי מומחה מטעם ביהמ"ש (ומטעם הפסיכיאטר המחוזי) יש לנקוט משנה זהירות והקפדה על האובייקטיביות שלו, על מניעת חשש למשוא פנים ולניגוד עניינים. הוא קבע שאין זה ראוי שהפסיכיאטר המחוזי ימנה פסיכיאטר מטעמו לצורך מתן חוות דעת בעניינו של הנאשם, כאשר הפסיכיאטר הממונה הוא מנהל המחלקה בה טופל הנאשם בעבר, או כאשר הוא הפסיכיאטר שטיפל בנאשם, בין במישרין ובין כמנהל המחלקה.

השופטים סברו שעוד יותר חשוב הדבר בתחום הפסיכיאטריה בו די בהיכרות מוקדמת רחוקה, כגון שאחיו של המומחה, הוא גם פסיכיאטר וטיפל בעבר בנבדק. רופא או פסיכיאטר שטיפלו בעבר בפציינט אינם יכולים להתמנות כמומחים מטעם בית המשפט. כך הוא הדבר בהליכים אזרחיים וקל וחומר שכך הוא הדבר כשמדובר בידן הפלילי.

בנסיבות התיק הנוכחי, השופטים סברו שיש טעם נוסף לאי מינוי של רופאי המחלקה כמומחים מטעם הפסיכיאטר המחוזי. טעם זה נעוץ בטענות ביחס לטיפול הפסיכיאטרי שניתן בזמנו לנאשם במחלקה זו לרבות אופן שחרורו של הנאשם מהחלקה והמשך המעקב האמבולטורי, ודי בכך כדי להצביע על העניין האישי הלכאורי, ועל ניגוד האינטרסים הלכאורי ,של שני המומחים הנכבדים. בית המשפט לא קבע חלילה לגבי הטענות הנ"ל דבר, אלא פשוט גרס שזוהי סיבה נוספת למנות מומחה אחר.

בפסק דין נוסף שניתן לאחרונה, קבעו השופטים שאין חולק כי הנאשם גרם למותה של המנוחה, מה גם שהוא הודה בכך בפניהם. ואולם, לפי חוות הדעת הפסיכיאטרית (החדשה) מטעם הפסיכיאטר המחוזי מיום 16.8.15, הנאשם סבל בעת ביצוע העבירה ממחלה נפשית (פסיכוזה), שהתבטאה במחשבות שווא, הלוצינציות שמיעה, פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות. בשל המצב הפסיכוטי בו היה שרוי, לא ידע הנאשם להבדיל בין מותר ואסור ולא יכול היה להימנע מביצוע המעשה. כיום הוא נמצא במצב של רמיסיה, תחת טיפול תרופתי. הוא יודע במה הוא מואשם וכשיר לעמוד לדין.
בחוות הדעת צוין כי לנוכח היענות נמוכה לטיפול תרופתי בקהילה, ועל רקע זה החמרות פסיכוטיות ומסוכנות גבוהה, הוא זקוק לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי על פי צו של בית משפט.

השופטים הורו על זיכויו של הנאשם מעבירת הרצח בשל קיום הסייג מאחריות פלילית לפ סעיף 34ח לחוק העונשין. כן הם הורו על אשפוזו הכפוי של הנאשם לתקופה מרבית שלא תעלה על 25 שנים.

הייתי שמח לקיים דיון לגבי שלוש סוגיות: האחת, מה דעתכם לגבי קביעת בית המשפט שיש לבטל מינוי של מומחה שהוא הרופא המטפל או מנהל המחלקה בה טופל בעבר הנאשם? שנית, כיצד מומחים סבורים שהנאשם היה אחראי למעשיו ומומחה נוסף סבור שהוא לא היה אחראי למעשיו? מה לדעתכם ההסבר האפשרי לכך? ולבסוף: האם נאשם ברמיסיה צריך להיות באשפוז ממושך (או שזה מתחייב בגלל חומרת העבירה)?

כתב וערך: פרופ' יוליאן יאנקו

נושאים קשורים:  חדשות,  דיון,  חוות דעת,  בית המשפט,  רצח,  פסיכוזה,  פרופ' יוליאן יאנקו
תגובות
 
אנונימי/ת
26.11.2015, 13:19

פרופ' ינקו, תודה על הצגת המקרה המעניין, אתייחס רק לשאלת התאמתו של פסיכיאטר מטפל כמומחה בית המשפט. מניסיוני הרב כמומחה בבתי משפט, הרי ידוע לכל פסיכיאטר מטפל שכאשר קיים חולה ותיק ומוכר, נוצרת מערכת יחסים רגשית מסויימת,לטוב או לרע בין המטפל לבין המטופל, ואף לבני משפחתו של המטופל. אפשרות כזו מונעת במודע ו/או בלא מודע אפשרות מתן חוות דעת אובייקטיבית כמומחה בית המשפט. במקרים היותר טובים מדובר ביחס חיובי, למשל ע"י גילוי מרכיבים חיוביים באישיותו של החולה, רצון אמיתי להשתקם, וקשר טוב וסימפטי עם בני המשפחה בחלקם מתוך רחמים על זוג הרים קשישים שממשיכים לגדל את בנם הבגיר והמאד חולה ומסוכן תוך התמודדות עם קשיים לא פשוטים. כמובן שקיימים גם מקרים הפוכים של תחושת סלידה של המטפל מהמטופל במודע ו/או בלא מודע מחולה קשה עם קווי אלימות מסוכנת, ולעיתים אף צורך להתמודד עם איומים מצד המטופל כלפי המטפל, ולעיתים אף אלימות מצד בני משפחתו של המטופל, וכו'. איני מכיר מטפלים רבים העשויים משיש טהור, ואשר משמשים בבחינת ראי חלק ואדישים לחלוטין לכל הנ"ל בעת שמשמשים כמומחה בית המשפט.