כאשר פג תוקף הפטנט על תרופות, ניתן לפתח ולשווק תרופות על אותו בסיס ביוכימי על ידי חברות תרופות אחרות. לתהליך זה יש רגולציה הדוקה שמטרתה לוודא חשיפה, יעילות ובטיחות דומות, אם לא זהות, לתרופת המקור.
עוד בעניין דומה
ברוב המקרים, השימוש בתרכובות גנריות אלו הוביל לתוצאות דומות לתרופת המקור. עד לא מזמן, הפיתוח והשיווק של תרכובות גנריות נחשב כפיתוח של תרופות חדשות, וחייב מחקרי בטיחות ויעילות לפני אישור ה-FDA. תהליך ארוך זה לא הוריד עלויות בפיתוח תרכובות גנריות אלו.
לכן, עלה הצורך בהגדרת תהליך פיתוח ייחודי לתרכובות אלו, אשר מטרתו לזהות חלבונים בעלי מבנה אקויולנטי כ"ביוסימילארים", ולפתח עבורם מסלול אישור FDA בדומה לתרופות הגנריות, אשר יוריד עלויות ויסייע למערכות הבריאות בטיפול.
לאנדוקרינולוגים יש נסיון רב עם תכשירים ביולוגיים של אינסולין. מניסיוננו, בן כמעט 100 שנה, ברור כיום כי שינויים קטנים במבנה החלבון או בחומרים הבלתי פעילים שמכיל התכשיר יכולים להשפיע משמעותית על הפרמקוקינטיקה והפרמקודינמיקה של התרופה.
לכן , אין זה מספיק להכיר את מבנה התכשיר החדש בכדי לחזות את יעילותו ובטיחותו, והוכח כי יש צורך במחקרים נרחבים בכדי להעריך פרמטרים מעבר לפרמקוקינטיקה ודינמיקה של התכשיר.
למרות שברור, כי שינויים קטנים בנוסחה המקורית יכולים לגרור שינויים משמעותיים בפרמקוקינטיקה ופרמקודינמיקה באינסולין, לא השפיע הדבר על הדיון בנושא אינסולינים הביוסימילאריים עד כה.
תחום זה היה חשוב במחקר ופיתוח של חברות התרופות בכדי להאריך את משך הזמן הקצר של יעילות אינסולין רגולר, ולפתח אינסולין ארוך טווח במתן חד יומי. למשל, שינוי בריכוז האבץ בתכשיר, בחומציות ובאצטט, היו מספיקים בכדי להאריך את משך פעולת האינסולין וליצור תכשירים מיידיים מחד וארוכים ביותר מאידך (semi-Lente and ultra-Lente).
מצד שני, שינויים מינוריים ברצף החלבון או שינויים לאחר יצירתו יכולים להשפיע על יעילותו או ליצור אלרגנים שונים ממולקולות המקור. כאמור, שינויים בחלבון עלולים ליצור תכשיר עם שינויים משמעותיים לעומת תכשיר המקור למרות שעברו אישור FDA. הדבר משמעותי ביותר עבור תרכובות חלבוניות מאשר בעבור למולקולות כימיות פשוטות.
בהתבסס על תצפיות אלו, ברור כי המסלולים הרגולטוריים לאישור חלבונים ביוסימילאריים לצרכים רפואיים מסובך יותר מכפי שהוצע בעבר ובחינת פרמקוקינטיקה בלבד איננה מספיקה בכדי לאשר שיווק של תרופות אלו.
יהיה צורך בהוכחה של זהות ביולוגית בתגובות ואקויולנטיות בכדי לאשר שימוש בטוח ויעיל למטופל של תרופות ביוסימילאריות בקליניקה.
לסיכום, תכשירים ביוסימילאריים אינם זהים לתכשירי המקור. בהתבסס על תצפיות אלו, יש צורך בתהליך אישור סבוך יותר מאשר ביצוע תבחינים לפרמקודינמיקה בלבד. יש צורך במחקרים שיוכיחו דמיון ביעילות ובבטיחות בין התכשיר החדש לתרופה הגנרית. יש לדרוש מחקרים אלו בכדי להגן על המטופל מנזק פוטנציאלי.
מקור:
COMMENTARY Biosimilar products are not bioidentical
Alan J. Garber MA, Phd, FACE Department of Medicine, Division of Endocrinology, Diabetes and Metabolism, Baylor College of Medicine, Houston, Texas, USA Email: [email protected]
תגובות אחרונות