דעות

חשיבות המעקב אחרי פגים גם לאחר שחרורם מבית החולים

מעקב הדוק נדרש גם לאחר שחרור מהפגייה, במטרה לוודא שמערכות הגוף יגיעו בסופו של דבר לבשלות מלאה; שש המלצות בנוגע למעקב הדרוש

הטיפול בפג שונה באופן מהותי מזה של יילוד הנולד במועד. בזמן לידת פג, מערכות הגוף, אף שקיימות כולן, טרם הגיעו לבשלות, ועל כן יש "ללמד" אותן לעבוד נכון, ובאינטגרציה אחת עם השנייה, עד הגעה לבשלות מלאה - הן באמצעות תרופות והן באמצעים טכנולוגים מתקדמים.

המעקב ההדוק, במטרה לוודא שאותן מערכות בסופו של דבר יגיעו לבשלות מלאה, נדרש גם לאחר שחרור מהפגייה. מטבע הדברים, תכיפות המעקב הולכת ופוחתת עם גדילתו והתפתחותו של הילוד. להלן חלק מהמעקב הנחוץ לאותם פגים אשר משתחררים לביתם:

  1. מעקב אחר מדדי הגדילה של הפג. עדויות מצטברות בספרות הרפואית הכוללת מעקבים אחרי מאות אלפי פגים מצביעה על החשיבות הגבוהה של עליה נכונה במשקל. הכוונה אינה לעליה מהירה ושאו עליה מדי במשקל, אלא עליה בהתאם לעקומת גדילה של הפגים. יש צורך בהכוונה וביעוץ של גורמי תזונת תינוקות (רופאי ילדים ודיאטניות ילדים), על מנת להתאים את סוג הכלכלה, כמותה ומשכה לכל פג, בהתאם לגרף הגדילה שלו. עליה איטית מדי במשקל אינה מומלצת, אך גם עליה מהירה ומוגזמת במשקל אינה מומלצת.
  1. מכון להתפתחות הילד / מרפאת פגים. לפגים סיכון גבוה יותר לעיכוב נוירו-התפתחותי. במהלך האשפוז בפגיה עובר הפג סדרה של הדמיות מוחיות (למשל, אולטרה סאונד), על מנת לאפיין את מבנה מוחו ואת תהליך ההתפתחות. במקביל, יש לבצע בדיקת התפתחות ישירה של התינוק סביב גיל 3-4 חודשים מתוקן, על מנת לוודא שהוא אכן משיג את אבני הדרך המצופות ממנו על פי תחנות הגיל השונות. בדיקה זו מבוצעת במכון להתפתחות הילד ובמרפאות הפגים השונות.
  1. בדיקת עיניים. היות ולפגים שכיחות גבוהה יותר של פזילות ובעיות ראיה נוספות, שכיחות שעולה ככל שגיל הפג צעיר יותר, יש לבצע מעקב גם בתחום זה. ידוע היום הקשר שבין מתן חמצן (חלק מהפגים זקוק לו) לבין בעיות הקשורות להתפתחות תקינה של רשתית העין. לכן יש צורך בבדיקת רופא עיניים, לרוב תוך מספר חודשים ממועד השחרור, אלא אם צוין אחרת במכתב השחרור.
  1. בדיקת שמיעה (BERA). הפגים נמצאים למשך כל תקופת אשפוזם בסביבה שאיננה טבעית – רעשים של מוניטורים, צפצופים של מכשור רפואי אחר ורעשי רקע נוספים. אף שרעשים אלו צומצמו מאוד לאור המודעות הרבה של אנשי הצוות, הרי שלא ניתן לבטלם כליל. אותם רעשים, ובנוסף חלק מהתרופות אותן מקבלים הפגים, עשויים, כחלק מתופעות הלוואי שלהן, לפגוע בשמיעה, ולכן מומלץ לבדוק את השמיעה בבדיקת BERA שהיא בדיקת השמיעה המהימנה והאובייקטיבית ביותר. לרוב יבוצע תוך כחודשיים מהשחרור.
  1. חיסוני RSV. וירוס ה- RSV הינו וירוס שכיח בתקופת החורף. לרוב הוא גורם למחלות קלות של דרכי הנשימה, אך בפגים עשוי לגרום לתחלואה קשה ואף לתמותה. בשל כך במהלך חודשי החורף – נובמבר עד מרץ, זכאים כל הפגים שנולדו עד שבוע 34+6 לקבל חיסון כנגד הוירוס (נוגדנים). החיסון ניתן אחת לחודש.
    1. ולבסוף, יש צורך במעקב רופא ילדים של הקהילה וטיפת חלב כפי שנדרש מכל ילוד בין אם נולד טרם זמנו ובין אם נולד במועד. הדבר חשוב מאחר ונדרש רופא אחד בקהילה אשר ירכז את כל המעקב המפורט לעיל, ינתחו, וידע להתוות  את הטיפול על פי ההמלצות השונות. רופא הילדים שיהיה אחראי על כלל הטיפול בפג, עשוי לשלוח את הפג למעקבים של רופאים נוספים ולבדיקות דם בהתאם למצבו של הפג.

מעקב נפרולוגי - מטרת המעקב במרפאת נפרולוגיה פגים הינה להעריך משלב מוקדם ביותר באיזו מידה התפקוד הכליתי של הילד תקין והאם ישנם מדדים שמחשידים מראש שקיימת כמות רקמת כליה מוגבלת- זאת לפי פרטים מתאימים במהלך ההיריון או לאחר הלידה, בדיקות שתן ודם וגם בדיקות אולטראסאונד כליות.

נושאים קשורים:  דעות,  לידה,  התפתחות הילד,  חיסון,  RSV,  פזילה,  מעקב,  טיפת חלב
תגובות
 
28.09.2016, 01:05

פגים שסבלו מסיבוכי פגות קשים נמצאים בסיכון גבוה לפתח ליקויים נוירוהתנהגותיים קשים. למרות זאת הם מגיעים לאבחון אצל פיזיותרפיסטית במכון להתפתחות הילד רק לאחר חודשים ארוכים. במהלך תקופה זו נוצר הנזק המוחי והפער בין הפגים ליילודים נורמטיביים הולך וגדול. יש מקום להתערבות וליווי צמוד של הילודים בסיכון כגון הפגים מיד עם שחרורם כדי להקטין חומרת הליקוי המתפתח ולצמצם פערים.
אם שינוי כזה לא ייעשה, כל המאמץ וההשקעה האדירה שנעשתה בפגיה למעשה די מיותרים. מה הטעם אם אין להשקעה המוקדמת המשך ראוי????