חדשות

טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת ניבוי היווצרות גרורות בסרטן השד

השימוש בטכנולוגיה אושר על ידי "ועדת הלסינקי", וניסוי בה יחל בקרוב בשיתוף המרכז הרפואי "רמב"ם"; מאפשרת לזהות פוטנציאל לתאים גרורתיים באמצעות בדיקת תכונותיהם המבניות

רקמת שד (צילום: אילוסטרציה)
רקמת שד (צילום: אילוסטרציה)

בימים אלה החל השלב הניסויי של טכנולוגיה חדשנית, שפותחה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, העשויה לאפשר ניבוי להיווצרות גרורות סרטניות לאחר התפרצות סרטן השד. דיווח על הפיתוח הופיע בעבר בכתב העת המדעי המקוון של מכון הפיזיקה IOP ושל האגודה הגרמנית לפיזיקה.

פרופ' משנה דפנה ויס (צילום: "הטכניון")

פרופ' משנה דפנה ויס (צילום: "הטכניון")

מאחורי הפיתוח עומדת פרופסור-משנה דפנה ויס. השיטה הביומכנית הייחודית שפיתחה קיבלה לאחרונה את אישור ועדת הלסינקי, לאחר שהוכחה יעילות בבדיקות במעבדה על שורות של תאים שנאספו מגידולים ממאירים. עתה עובר הניסוי לחולות סרטן שד לאחר הניתוח, והוא ייעשה בשיתוף עם המרכז הרפואי "רמב"ם".

פרופסור-משנה ויס מסרה, כי הרעיון היישומי הוא שהמערכת תאפשר לצוות הרפואי לבדוק, עוד במהלך או מיד אחרי הביופסיה או הניתוח שנעשה לסילוק הגידול הסרטני, את הסבירות להימצאות גרורות באיברים אחרים - ובאילו איברים מדובר. "ידיעה כזאת תאפשר לפעול בשלב מוקדם מאוד לזיהוי ולבלימה של אותן גרורות - ולמנוע מהגידול הראשוני לשלוח גרורות נוספות", אמרה.

"למעשה, רוב מקרי המוות הקשורים בסרטן נגרמים מהגרורות ולא מהגידול הראשוני" אמרה פרופ' ויס, "ולכן מושקעים משאבים עצומים בפיתוח שיטות לזיהוי מוקדם שלהן".

לדבריה, "זיהוי מוקדם פירושו טיפול מוקדם ואפקטיבי יותר. הגישה החדשה שפותחה בטכניון תאפשר ניבוי מוקדם של ההיתכנות להיווצרות הגרורות והיכן בגוף סביר שהן יתפתחו. הניבוי מבוסס על זיהוי הביו-מכניקה של תאי הגידול הראשוני, ואיננו דורש לדעת מהו ההרכב הגנטי הספציפי של הגידול".

"התא הסרטני", הוסיפה, "שונה בתכונותיו מתא בריא משום שהוא שואף לחדור לרקמות התקינות ולהשתלט עליהן כדי להגדיל את הנפח שלתוכו הוא יכול להתפשט. לכן פיתחו התאים הסרטניים, במהלך האבולוציה ותוך היווצרות המוטציות, גמישות מבנית; על סמך תכונות הרקמה הבריאה משנים התאים את תכונותיהם: צורה, מבנה פנימי, קשיחות ועוד.

בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות (מקור: "הטכניון")

בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות (מקור: "הטכניון")

"המעקב אחר השינוי בצורת התאים, במרקם שלהם, בסידור הפנימי ובכוחות שאותם הם מפעילים על הג’לים, מאפשר ללמוד על ההבדלים שבין תאים גרורתיים לבין תאים שפירים"

"באמצעות התאמת הכוחות שהם מפעילים לאופי הרקמה הבריאה שבה פגשו, מצליחים התאים הסרטניים לחדור לתוכה. חובה לציין, כי הסוד של התאים הסרטניים איננו בקשיוּת שלהם אלא דווקא ברכּוּת. התא הסרטני רך וגמיש יותר מתא בריא, והתא המטסטטי - התא הסרטני עם פוטנציאל ליצירת גרורה - רך וגמיש אף יותר. רכות זאת מאפשרת לתאים להדחק לתוך רקמות צפופות , אך במקביל התאים הרכים הללו יודעים גם להתקשח ולהפעיל כוח רב על סביבתם כאשר הם נערכים לחדור לתוכה".

בהתבסס על שורה של מחקרים קודמים, פותח במעבדתה של פרופסור-משנה ויס תהליך ייחודי של הדמיה ביו-מכנית תלת-ממדית. היא הסבירה: "במערכת הזאת אנחנו מאפשרים לתאים הנבדקים 'לאחוז' בג’לים ייעודיים המדמים את הקשיחות של הרקמות הבריאות. המעקב אחר השינוי בצורת התאים, במרקם שלהם, בסידור הפנימי ובכוחות שאותם הם מפעילים על הג’לים, מאפשר ללמוד על ההבדלים שבין תאים גרורתיים לבין תאים שפירים, וכן לזהות את תהליכי ההסתגלות של התאים לסביבות שונות בגוף. זהו צעד חיוני בדרך לניבוי של היווצרות גרורות ולזיהוי שלהן בשלבים מוקדמים המאפשרים טיפול אפקטיבי יותר".

בכוונת צוות המחקר להרחיב את בדיקות היעילות של הכלי האבחוני החדש שפיתח גם על סרטן לבלב וסרטן קיבה.

פרופסור-משנה דפנה ויס היא חברת סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. היא השלימה את שלושת תאריה בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. השלימה פוסט-דוקטורט במחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה ב-UCLA. בעקבות מחקר הפוסט-דוקטורט שלה, שמומן בידי NASA בשל השלכותיו על תחומי הביולוגיה והרפואה בתנאי החלל, החלה לעסוק במכניקה של התאים ובדגש על התנהגות של תאים סרטניים.

נושאים קשורים:  חדשות,  סרטן שד,  גרורת,  הטכניון,  פרופ' דפנה ויס,  תאים סרטניים
תגובות