פורסם נייר עמדה עדכני בנוגע לטיפולי שיניים בתקופת ההריון וההנקה

צוות מהיחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי "אסף הרופא" פירסם באחרונה נייר עמדה, העוסק בסוגיית הבטיחות והחשיפה לחומרים שונים בעת טיפולי השיניים בתקופת ההיריון וההנקה. את המסמך חיברו מגר' נטליה דינאויצר, מגר' מאיה ברלין ופרופסור מתי ברקוביץ'.

נשים רבות חוששות לבצע טיפולי שיניים משמרים וחיוניים בזמן ההיריון וההנקה, מתוך חשש לפגיעה בעובר וביילוד, מציינים המחברים. במקרים רבים מצב המטופלות מחמיר מאוד והן סובלות מכאבי שיניים קשים בזמן ההיריון, עד כדי פגיעה בשיניים והצורך לבצע עקירות.

המסמך, שהופץ לקהילה הרפואית, מספק מידע מפורט לגבי בטיחות טיפולי השיניים והתרופות השכיחות לשימוש בזמן ההיריון וההנקה.

"ככלל, טיפולי שיניים בעת ההיריון ובתקופת ההנקה אינם מעלים את רמת הסיכון למומים מעבר לסיכון הבסיסי"

חשוב לזכור, ציינו המחברים, שבכל הריון קיים סיכון של 15%-10% להפלות מוקדמות ושל 5%-3% למומים מולדים בעובר, ללא כל קשר לטיפול התרופתי.

"ככלל, טיפולי שיניים בעת ההיריון ובתקופת ההנקה אינם מעלים את רמת הסיכון למומים מעבר לסיכון הבסיסי. יתרה מזאת, לא מומלץ לדחות טיפולי שיניים משמרים ודחופים לטרימסטר השני והשלישי. ניתן לטפל גם בטרימסטר הראשון", קובעים המחברים.

המסמך מפרט את רשימת חומרי האלחוש וההרדמה המקומית שבהם נעשה שימוש בעת טיפול שיניים, ומונה מי מהם מותר לשימוש בתקופת ההיריון כשאין סיכון מוגבר לעובר (מעבר לסיכון הבסיסי) ואילו חומרים הם ברמת בטיחות נמוכה לתקופה הנ"ל.

מחברי נייר העמדה מציינים כי הלידוקאין (Lidocaine) מותר לשימוש ואיננו מגביר את הסיכון לעובר, וניתן גם להשתמש בו בשילוב עם אדרנלין. כן מותר לשימוש "גז הצחוק" (Nitrous oxide) בכל שלבי ההיריון. עם זאת ,כאשר טיפול השיניים נעשה בסמוך ללידה ובמידה שהאישה מגיעה לחדר הלידה בתוך 24 שעות לאחר טיפול מהסוג הזה, יש ליידע את הצוות בחדר הלידה לגבי השימוש בו.

כן מפרט המסמך רשימת משככי כאב ותכשירים אנטי-דלקתיים לא-סטרואידיים, המותרים לשימוש בכל תקופת ההיריון, כמו פרצטמול, אקמול, אופטלגין וכיו"ב – תכשירים שהם קו ראשון לטיפול אנלגטי. כנ"ל לגבי איבופרופן (Ibuprofen ,Diclofenac ,Naproxen).

תכשירים ממשפחת NSAIDs מותרים לשימוש בהריון רק עד השבוע ה-28, מתוך חשש של סגירה מוקדמת של הצינור העורקני (Ductus Arteriosus) בעובר.

לגבי Tramadol, מציינים מחברי המסמך כי המידע לגבי בטיחותו בהריון מוגבל בהיקפו, אך התכשיר נחשב בטוח. שימוש קצר טווח, כמה ימים, אפשרי ואיננו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. מומלץ שלא ליטול את התכשיר בסמוך למועד הלידה מחשש לדיכוי נשימתי ביילוד.

לגבי השימוש ב-NSAIDsי COX2 selective או NSAIDs חדשים כמו:

Etodolac (Etopan etc.), Etoricoxib (Arcoxia), Lornoxicam (Xefo) 

מציינים מחברי נייר העמדה, כי המידע לגבי בטיחותם בהריון דל והשימוש בהם איננו מומלץ בתקופת ההיריון.

לגבי השימוש במשככי כאבים המכילים Codeine, כתבו המחברים כי השימוש בפורמולציות המכילות קודאין לשיכוך כאבים בזמן ההיריון, איננו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי וניתן להשתמש בו בזמן ההיריון. במידה שהשימוש נעשה בסמוך למועד הלידה, יש ליידע את הצוות בחדר הלידה על השימוש בקודאין מחשש לדיכוי נשימתי בילוד.

המסמך ,קובע כי מתן סטרואידים בצורות סיסטמיות במינון של מעל 10 מ"ג ליום ( prednisone) בטרימסטר הראשון לא מומלץ בשל עלייה מסוימת בסיכון לשפה וחך שסועים. מתן סטרואידים במינונים נמוכים בטיפול קצר טווח, לאחר תום הטרימסטר הראשון, איננו מעלה את הסיכון מעבר לסיכון הבסיסי, וניתן להשתמש בהם.

נייר העמדה מפרט את רשימת התרופות האנטיביוטיות ממשפחת הפניצילין והצפאלוספורין שהשימוש בהם מותר בכל שלב וכנ"ל גם לגבי התכשירים ממשפחת המקרולידים (במטופל הרגיש לפניצילין).

לגבי Doxycycline, הודגש כי התכשיר אינו מומלץ לשימוש מהשבוע ה-14 ואילך, שכן הוא עלול לגרום לצביעת שיניים בעתיד אצל התינוק. שימוש קצר טווח לפני השבוע ה-14 איננו מגביר את הסיכון לעובר ומהווה קו שני לטיפול.

גם לגבי שטיפות הפה המכילות Chlorhexidine נאמר בנייר העמדה, כי חומרים אלו מותרים בכל שלב של הריון ואינם מגבירים את בסיכון מעבר לסיכון הבסיסי.

לגבי צילומי שיניים בהריון הדגישו מחברי המסמך כי ה-US National Council on Radiation Protection מגדיר את החשיפה המרבית המותרת לקרינה רדיואקטיבית בזמן ההיריון כעד (5RAD (50 mSv, 0.05 Gy. החשיפה לקרינה רדיואקטיבית בצילומי שיניים מסוג נשך היא נמוכה מאוד (כ-0.01 mRAD). זוהי חשיפה מזערית שאינה מגבירה את הסיכון לעובר, אולם מומלץ להשתמש במגן בטן מעופרת בעת ביצוע הצילום.

בנושא הלבנת השיניים באמצעות חומרים כימיים או לייזר, ציינו המחברים כי אין מידע בספרות הרפואית על ההשפעה האפשרית של הטיפולים הללו על העובר. לכן, לא מומלץ לבצעם בזמן ההיריון. אלו טיפולים שניתן לדחותם לאחר ההיריון.

המסמך גם מפרט שורה של חומרים ומידת הבטיחות של החשיפה להם במהלך ההנקה, אחרי הלידה. לגבי "גז הצחוק", למשל, נאמר כי מאחר שלגבי הטיפול באמצעותו יש מעט מידע בספרות הרפואית בנושא אחוז הפרשה לחלב האם, הוא מותר, אף מומלץ שלאחר הטיפול בו תיעשה שאיבה של מנה אחת של חלב מכל שד, שלאחריה אפשר לחזור ולהניק כרגיל.

המסמך מפרט כמה סוגי תכשירים שלגביהם ישנו חשש לתופעות לוואי שעלולות להופיע אצל התינוק היונק. לגבי Tramadol, למשל, ציינו מחברי המסמך, כי התרופה מופרשת לחלב אם כי באחוז נמוך, וכי יש לשים לב למצב של ישנוניות, אפאטיות וחוסר ערנות של התינוק.

קבוצת ה-NSAIDsי COX2 selective או NSAIDs החדשים כגון:

Etodolac (Etopan etc.), Etoricoxib (Arcoxia), Lornoxicam (Xefo)

אינה מומלצת בזמן ההנקה, עקב חוסר מידע על אחוז ההפרשה של תכשירים אלו בחלב האם. זמן מחצית החיים שלהם ארוך יחסית ואין לדעת מה השפעתם.

אסור לשימוש בעת ההנקה קודאין, כי הוא מתפרק למורפין בגוף האם, ועלול לגרום לישנוניות, אפאטיות ודיכוי נשימתי אצל התינוק. אזהרת בטיחות של משרד הבריאות מיולי 2015 אוסרת על שימוש בתכשירים המכילים קודאין בילדים מתחת לגיל 12 שנה ובנשים מניקות.

המסמך מציין, כי זמן מחצית החיים של Doxycycline ארוך יחסית, עם אחוזי הפרשה לחלב האם, של סביב 10%. התרופה נמצאת לרוב במצב של קשירה ליוני סידן, דבר הגורם לירידה בספיגה. לכן, שימוש קצר טווח מותר ואיננו מהווה בעיה בהנקה. עם זאת יש לשים לב לכך שהתרופה עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות של התינוק היונק.

להורדת המסמך המלא לחצו כאן