שבוע המודעות לסוכרת

הטיפולים הקיימים יעילים בטווח הארוך רק עבור רבע מהסובלים מכאב נוירופתי

מחקר מצא, כי עישון, שימוש באופיואידים, פיצוי גבוה על נכות וכאב ממושך פוגמים ביעילות הטיפול בטווח הרחוק

כף רגל (צילום: אילוסטרציה)

מחקר עוקבה תצפיתי פרוספקטיבי זה בוצע, על מנת לבחון את היעילות הקלינית של טיפול בכאב נוירופתי כרוני שאינו קשור לסרטן, בשבע מרפאות כאב בקנדה.

משתתפי המחקר טופלו בהתאם להנחיות הסטנדרטיות והיו תחת מעקב בחודשים 3, 6, 12, 18 ו-24 מתחילת הטיפול. בוצעו הערכות כאב, מצב רוח, איכות חיים ושביעות רצון מהטיפול. התוצא העיקרי שנבחן היה ירידה של 30% בעוצמת הכאב וירידה של נקודה אחת בסולם כאב מ-0 עד 10, לאחר 12 חודשים, בהשוואה לנקודת הבסיס.

למחקר גויסו 789 מטופלים, שגילם הממוצע עמד על 53.5 ו-55% מביניהם נשים. המטופלים דיווחו על כאב שנמשך בממוצע 4.88 ± 5.82 שנים. עוצמת הכאב הממוצעת היתה בנקודת הבסיס 6.1 ± 1.9.

כל ההערכות הסטנדרטיות שבוצעו הראו שיפור מובהק לאחר 12 חודשים, בהשוואה לנקודת ההתחלה. עם זאת, 23.7% בלבד מכלל המטופלים השיגו שיפור קליני מובהק בכאב ובתפקודיות לאחר 12 חודשים, בהתאם לתוצא העיקרי שהוערך.

ניתוחים של משתנה בודד הראו, כי התקבלו תוצאים גרועים יותר לאחר 12 חודשים ככל שהכאב נמשך זמן רב יותר (P=0.002), ככל שעישון היה אינטנסיבי יותר (P=0.01), ככל שהפיצוי על נכות היה גבוה יותר (P = 0.001) וככל שמינון האופיואידים בנקודת הבסיס ולאחר 12 חודשים היה גבוה יותר (P<0.02).

מתוצאות המחקר עולה, כי אסטרטגיות הטיפול הקיימות כיום מספקות פתרון ארוך-טווח רק לרבע מהמטופלים הסובלים מכאב נוירופתי, אשר מקבלים טיפול במרפאות כאב שלישוניות. כמו כן, מציינים החוקרים, כי אופיואידים אינם יעילים בטווח הארוך.

מקור:
Dwight E. Moulin, A. John Clark, Allan Gordon, Mary Lynch, Patricia K. Morley-Forster, Howard Nathan, Cathy Smyth, Cory Toth, Elizabeth VanDenKerkhof, Ammar Gilani, Mark A. Ware; Long-Term Outcome of the Management of Chronic Neuropathic Pain: A Prospective Observational Study ;Journal of Pain Medicine, September 2015Volume 16, Issue 9, Pages 852–861

נושאים קשורים:  מחקרים,  כאב כרוני,  כאב נוירופתי,  עישון,  אופיואידים,  פיצוי על נכות,  כאב ממושך
תגובות
אנונימי/ת
14.02.2016, 16:01

אז בואו ניתן להם לסבול. במילא זה לא עוזר. חבל על הכסף. אני אומר שנוציא אותם להורג - מסיבות הומניטריות - זה לטובתם. אנחנו הרופאים הרי קבלנו את המנדט להחליט בשבילם. בשביל זה למדנו 14 שנה (7 שנים התמחות, ו7 שנים רפואה כללית.. את כל החיים שלנו הקדנו לזה, אז לפחות יעשו אותנו המחליטים. כשחולה שוכב לנו על שולחן ניתוחים - אנחנו אלוהים. הם יחיו או ימותו, לפי מעשה ידינו). הרי להשאיר להם את ההחלטה - כבר הבנו שהם מטומטמים ולא מבינים, ובטח משקרים בנוגע לכאב. רק לאנשים בריאים יש זכות לחיות. כל האחרים מהווים מעמסה על מערכת הבריאות. בעצם, הכי טוב שנסגור את בתי החולים. מי שלא יכול לעמוד בזה, מהווה נטל על החברה. והרופאים, שכבר הכתבה הוכיחה שהמקצוע שלהם לא שווה כלום, יותר טוב שינצלו את הכישרון שלהם בשדה הקרב - לא חס וחלילה כרופאים. על זה כבר סגרנו שזה לא יעיל.
עכשיו, קנאביס - כולם יודעים שזו לא תרופה. אז כל אלו שרק רוצים להתמסטל - הכי טוב שנשלח אותם לכלא. זה החוק.

גילוי נאות - הכל בציניות של חולה כאב תופת כרוני, שזו הרגשתו כשהוא הולך לקבל טיפול, ואומרים לו - זה כן, זה לא. לא נותנים לי להחליט. וככה זה נראה. האטימות זועקת לשמיים. במיוחד באיכילוב (ד"ר גמזו: "למנוע טיפול בקמאביס, גם אם זה אומר שאנשים שיכולים להשתפר - לא ישתפרו).