מספר מחקרי-חתך דיווחו כי דיכאון הוא תחלואת לוואי נפוצה של פיברומיאלגיה. עם זאת, עד עתה לא נבדק לעומק הסיכוי לקשר טמפורלי דו-כיווני בין שתי מחלות אלו.
עוד בעניין דומה
חיפוש במאגר המידע הלאומי של ביטוחי הבריאות בטייוואן העלה 25,969 מבוטחים עם פיברומיאלגיה וללא הפרעה נפשית כלשהיא, ו-17,142 מבוטחים עם דיכאון וללא פיברומיאלגיה, אשר אובחנו בשנים 2000-2008. לכל מבוטח בוצעה התאמה לפי גיל ומין, ובוצעה השוואה בין המטופלים לבין קבוצות ביקורת.
מבוטחים עם דיכאון שפיתחו פיברומיאלגיה ומבוטחים עם פיברומיאלגיה שפיתחו דיכאון אותרו במהלך תקופת המעקב, שנמשכה עד סוף שנת 2011. בוצע ניתוח רגרסיה על שם קוקס עם התאמה לנתונים דמוגרפים ותחלואות לוואי.
ניתוח הרגרסיה חשף, כי מטופלים הסובלים מפיברומיאלגיה היו בסיכון מוגבר לפתח דיכאון (יחס סיכון, HR: 7.46), וכי מטופלים הסובלים מדיכאון היו בסיכון מוגבר לפתח פיברומיאלגיה (HR 6.28).
תוצאות אלו מעידות על קשר טמפורלי דו-כיווני בין פיברומיאלגיה ודיכאון, כאשר כל מחלה שמתפרצת קודם מגבירה את הסיכון למחלה השנייה.
החוקרים ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים, על מנת להבין את המנגנון המחבר בין פיברומיאלגיה ודיכאון וכדי לבחון אם טיפול מיידי בדיכאון או בפיברומיאלגיה עשויים להפחית את הסיכון למחלה השנייה בהמשך החיים.