ניחמתי לאחרונה חבר ילדות שאיבד את אמו לזיהום בו נדבקה באחד המרכזים הרפואיים היוקרתיים והעשירים במרכז הארץ. אחיו, שנותח באותו בית חולים, אושפז למשך שבועות ארוכים, נכון, אף הוא בשל זיהום לאחר ניתוח. משפחה אחת, שני מאושפזים, 100% זיהומים.

מבקר המדינה קבע בדו"ח השנתי שפורסם בחודש מאי 2015, כי "בגלל שיעור התפוסה הגדול (140% ואף יותר), חולים אושפזו במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ללא וילון או פרגוד, חשופים לציבור החולים האחרים והמבקרים במחלקה. אשפוז בתנאים אלו אינו מאפשר לשמור על פרטיות החולה ופוגע גם בכבודו. אשפוז בתנאי צפיפות גורם להגדלת העומס המוטל על הצוות הרפואי ולהגברת סכנת ההידבקות של חולים בזיהומים, ובהם זיהומים שמקורם בחיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות".

המבקר מעריך, שבין 4,000 ל-6,000 חולים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום בו נדבקו במהלך אשפוזם בבתי החולים.

כשהדגשנו בפני כחלון את הצורך בתוכנית רב-שנתית לפיתוח מערכת הבריאות, הוא אמר 'אתם אולי מבינים בבריאות אבל אינכם מבינים כלום בתקציב. אם אין משבר, אין כסף'"

אין מדובר בגזירת גורל אלא בהזנחה מתמשכת. כפי שמודגש בדו"ח מכון "שורש" שפורסם אתמול, שיעור מיטות האשפוז בישראל ירד מאז 1996 מ-2.5 ל-100,000 נפש ל-1.89 בלבד, בהשוואה לממוצע של 3.4 מיטות במדינות ה- OECD. כתוצאה מכך, עומדת ישראל בראש רשימת מדינות ה-OECD בתפוסת מיטות שנתית של קרוב ל-100 אחוזים.

גם המאושרים הזוכים במיטה בחדר סובלים מהעדר מרחב אישי מספיק (הרבה מתחת ל-7.7 מ"ר שאמורים להיות לחולה בחדר משותף על פי התקנים הבין לאומיים), שתורם אף הוא לעליה במספר הזיהומים הנרכשים הגורמים לתמותה. תשתית מערכת האשפוז חסרה גם במספר חדרי הניתוח לנפש, בצפיפות בפגיות ובפריסת בתי החולים, בעיקר בדרום הארץ.

טרם הבחירות הציג משה כחלון את משנתו בפני חברי הסתדרות הרפואית. כשפרסנו לפניו את בעיות מערכת הבריאות והדגשנו את הצורך בתוכנית רב-שנתית לפיתוחה, הגיב מר כחלון ואמר "...אתם אולי מבינים בבריאות אבל אינכם מבינים כלום בתקציב. אם אין משבר, אין כסף'".

אז מר כחלון, יש משבר עמוק ועדיין אין כסף. עם ישראל נחרד מכ-400 הרוגים בתאונות דרכים והממשלה עושה הכל בכדי להפחית מספר זה. אבל מה בנוגע ל-6,000 החולים המתים מזיהומים בבתי החולים מדי שנה?

50 מיליון השקלים המבורכים שהוקצו בהצעת התקציב לטיפול בזיהומים בבתי החולים הינם בבחינת פלסטר בלבד ולא טיפול השורש הנדרש. התאמת תשתית מערכת האשפוז בישראל לצרכי האוכלוסייה דורשת תוספת של 1.5-2 מיליארדי שקלים לתקציב הבריאות מדי שנה ב-10 השנים הקרובות.

קורא יקר, דרוש הזרמת משאבים לפיתוח מערכת האשפוז הציבורית עוד בשנת התקציב הנוכחית, אחרת, ביום פקודה, תשכב במסדרון

בעידן בו יעדים קצרי-מועד המשיגים כותרות בעיתונים שולטים, אין רצון לעסוק במטרות ארוכות טווח. הורדת המע"מ באחוז חשובה, אך הצלת החיים שהייתה מושגת מהקצאת עודף גביית המיסים למשרד הבריאות חשובה יותר.

הסטת הדיון הציבורי לחוק הסדרים הזוי הפוגע בחופש בחירת החולה במטפל ובמקום הטיפול, לא תוסיף מיטת אשפוז אחת ולא תמנע מוות של חולה אחד מזיהום נרכש.

יש להפסיק לקבל את מצב מערכת האשפוז כגזירה משמים ולהשמיע קול מחאה. עכשיו, כשוועדות הכנסת מסיימות את הכנת התקציב לשנה הבאה, יש לפנות לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הבריאות ולהבהיר להם שהמשבר העמוק והזנחת מערכת הבריאות אינם מקובלים.

קורא יקר, דרוש הזרמת משאבים לפיתוח מערכת האשפוז הציבורית עוד בשנת התקציב הנוכחית, אחרת, ביום פקודה, תשכב במסדרון.