חדשות

פרס נובל בכימיה לשלושה מדענים שגילו את מנגנוני התיקון של הדנ"א בתא

פרופ' תומס לינדהל, פרופ' פול מודריץ' ופרופ' עזיז סאנקאר חשפו לפני שלושה עשורים את התהליכים המעורבים בתיקון נזקים לדנ"א במהלך חיי התאים; לגילוי היתה השפעה רבה על פיתוח תרופות

ריצוף דנ"א (צילום: אילוסטרציה)

שלושה מדענים – פרופסור תומס לינדהל, פרופ' פול מודריץ' ופרופ' עזיז סאנקאר - הוכתרו אתמול (ד') כחתני פרס נובל בכימיה לשנת 2015. מחקריהם עוסקים במנגנוני התא לתיקון עצמי של דנ"א. המנגנונים נועדו לשמור על המידע הגנטי האצור בדנ"א מפני שגיאות, תקלות ושיבושים.

השלושה יחלקו ביניהם באופן שווה את הפרס הכספי – 8 מיליון קרונות שבדיות (כמיליון דולר). בהודעה שפירסמה ועדת פרס נובל נמסר, כי החוקרים "גילו את ארגז הכלים של התא", שבו הוא משתמש לתיקון הדנ"א. לעבודתם השלכות רבות על הרפואה ועל פיתוח טיפולים, למשל במחלת הסרטן.

פרופסור לינדהל (Lindhal), יליד שבדיה בן 77, המבוגר מבין השלשה, הוא כיום הוא אזרח בריטניה ומנהל יחידת מחקר הסרטן במעבדת "קלייר הול" (Clare Hall) . פרופסור מודריץ' (Modrich) הוא בן 69 וכיום עובד במכון המחקר הרפואי בדורהאם, שבצפון-קרוליינה ובבית הספר לרפואה של אוניבסיטת דיוק האמריקאית. פרופסור סאנקאר (Sancar) גם הוא בן 69, יליד טורקיה, החל בעבודתו באוניברסיטת טקסס בדאלאס, המשיך בה ב"ייל" וכיום הוא באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל-היל.

זוכי פרס נובל בכימיה 2015 (צילום: יח"צ)

זוכי פרס נובל בכימיה 2015 (צילום: יח"צ)

פרופ' לינדהל גילה, כי מדי יום הדנ"א האנושי מצוי באלפי מתקפות שמחלישות אותו, ושיש להן פוטנציאל לגרום נזקים; מאמרו פורסם ב-1974

עבודתו של לינדהל החלה עוד במכון "קרולינסקה" בשטוקהולם, במהלכה התגלה הבסיס למנגנון המולקולרי שבו מתוקן נזק בדנ"א במהלך מחזור ההתחלקות של התאים. עבודתו של מודריץ' הראתה כיצד התאים מתקנים שגיאות כאשר הדנ"א משתכפל בעת התחלקות התא ואילו מחקרו של סאנקאר מיפה את המנגנון שבו התא משתמש כדי לתקן נזקים לדנ"א כתוצאה מחשיפה לקרינת על-סגול מהשמש או עישון וחשיפה לחומרים כימיים שונים.

עבודות שיטתיות אלו, שנעשו כבר לפני שלושה עשורים, תרמו להבנה הגדלה והולכת של המדע בסוגיה כיצד תאים חיים מתפקדים ולגבי הגורם המולקולרי בכמה מחלות תורשתיות וגם במנגנונים שעומדים מאחורי התפתחות של מחלות סרטן ובתהליך ההזדקנות.

מאז גילוי הדנ"א ב-1953 ולקראת סוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, רוב המדענים סברו שהדנ"א הוא יציב באופן יוצא מן הכלל. אבל לינדהל גילה כי מדי יום הדנ"א האנושי מצוי באלפי מתקפות שמחלישות אותו, ושיש להן פוטנציאל לגרום נזקים. הוא חיפש את המנגנון שבעזרתו התאים מצליחים להגן על עצמם מפני תקלות, שיבושים וטעויות בשכפול וכיצד הם שורדים מוטציות.

עבודתו, בה הסביר כיצד אנזימים מבצעים את התיקון הגנטי הזה, פורסמה לראשונה ב-1974. היא שימשה בסיס לשאר העבודות.

בקרב 169 זוכי פרס נובל בכימיה מאז 1901 (שביניהם רק 4 נשים) גם שישה מדענים ישראלים: אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר, עדה יונת, דן שכטמן, אריה ורשל ומיכאל לויט. יונת היא האשה האחרונה עד כה שזכתה בפרס הזה (2009). עבודותיהם של שלושת חתני הפרס הישראלים הראשונים קשורות אף הן במנגנונים התוך-תאיים שיש להם השלכות שונות על עולם הרפואה.

נושאים קשורים:  חדשות,  פרס נובל 2015,  דנא,  טלומרים,  תיקון דנ"א,  התחלקות תאים,  סרטן,  פרופ' תומס לינדהל,  פרופ' פול מודריץ',  פרופ' עזיז סאנקאר
תגובות