אין מחלוקת על תפקידם, חשיבותם ומעמדם הבלתי־מעורער של בתי החולים במערך הבריאות — בישראל או בעולם. הם מגלמים בתוכם את פסגת הטכנולוגיה, המיומנות וההרואיקה הרפואית, ועוסקים בהצלת חיים יומיומית.
עוד בעניין דומה
אך כשמיישירים מבט אל המציאות המתהווה, נראה כי בתי החולים במודל הפעלתם הנוכחי — הכלכלי והרפואי כאחד — אינם מתאימים לאתגרים שצופן העתיד. מודל זה יוצר כיום שיעורי תפוסה עצומים במחלקות האשפוז, הרבה מעבר ליכולתן של המחלקות לספק טיפול רפואי איכותי — ברמה הקלינית וגם ברמת השירות והבטיחות.
עומסים אלה בבתי החולים באים בסופו של דבר לידי ביטוי בתמותה גבוהה מזיהומים, תורים ארוכים לפרוצדורות השונות, תנאי אשפוז ירודים ועוד.
יש להכיר בכך שהרפואה בקהילה היא המפתח להתמודדות עם האיומים והאתגרים בתחום הבריאות
נדמה, כי הגיעה העת להתאים את מערכת הבריאות, על מוסדותיה וגופיה השונים, למציאות שבפתח. יש ליצור מסלול שיאפשר לבתי החולים להתמקד בהענקת שירותים רפואיים שהם ליבת הפעילות האשפוזית — ובמקביל להיפרד מחלק מהשירותים שניתנים בהם כיום, ואשר בפועל ניתן וצריך לבססם כחלק משירותי הרפואה בקהילה.
בכל שנה עולה הדרישה המוצדקת מצד בתי החולים לתוספת מיטות אשפוז. הדרישה נובעת מכך שתשתיות האשפוז בישראל אינן מותאמות עוד לגודל האוכלוסייה ולצרכיה — צרכים שרק יתעצמו וילכו בשל הזינוק הצפוי במספר הקשישים בישראל, כמו גם העלייה במחלות הכרוניות שמלוות את חייו של אדם.
מכאן, ייתכן שראוי לעשות שינוי חשיבתי יסודי בתכנון שירותי הבריאות בישראל, ולהכיר, להפנים ולהתמודד עם השינוי. יש להכיר בכך שהרפואה בקהילה היא המפתח להתמודדות עם האיומים והאתגרים בתחום הבריאות.
בתי החולים במודל הפעלתם הנוכחי — הכלכלי והרפואי כאחד — אינם מתאימים לאתגרים שצופן העתיד
יש חשש ממשי שהגישה הריכוזית בבריאות תתרום בסופו של דבר לסתימת המערכת ולקריסתה. צריך לחשוב מהו תפקידו של בית החולים ברפואת המחר, מתוך הכרח לחזק ולבסס את בתי החולים במציאות המתהווה. נדרשת חשיבה שאינה צומחת מתוך הקיים והמוכר.
במטרה לצמצם את עומסי האשפוז במחלקות הפנימיות והגריאטריות (ולא רק בהן), ראוי לפתח תשתיות יציבות ומגוונות כדי לתת מענה ממשי והולם לטיפול וסיעוד במסגרת הקהילה או בביתו של המטופל. בכוחו של מערך אשפוז ביתי איכותי ומפותח לצמצם משמעותית את מספר המטופלים המאושפזים בבתי החולים.
יש חולים שעבורם אין לבית החולים כל יתרון על פני אותו טיפול בקהילה או בבית. למעשה, עצם הימצאותם במחלקה עלול להחמיר את מצבם הרפואי בשל חשיפה לזיהומים, וכן מכביד על המערכת שלא לצורך. זהו אשפוז שניתן היה למנוע לו היה מענה הולם בקהילה.
החוכמה היא למצוא היום את הפתרונות הראויים לבעיות המחר. כעת נדרשים פתרונות אסטרטגיים בראייה לאומית וארוכת טווח. חלק גדול מיכולת ההתמודדות עם האתגרים הצפויים בעתיד תלוי במידת ההפנמה והיישום של ארבעה עקרונות-מוצא: השקעה, ביסוס ועיבוי הרפואה בקהילה; פיתוח שירותים רפואיים בבית, ובראשם אשפוז ביתי; הטמעה של מערכת טלה־רפואה לניתור ואיתור מרחוק של שינויים במצב הרפואי של המטופל — קרי, טכנולוגיה שתדע לזהות ולהתריע על הידרדרות במצב הרפואי ולמנוע החמרה; ולבסוף, שמירה הדוקה על רצף טיפולי באמצעות חיזוק וביסוס שיתוף הפעולה בין הקהילה לבתי החולים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
