חדשות

דו"ח משרד הבריאות ל-2014: קופות החולים ממשיכות לסבול מגירעונות והפסדים

דו"ח שהתפרסם הבוקר (יום ד') מראה, כי עדכון תעריפי האשפוז בהתאם למדד הדמוגרפי והגדלת התמיכות לא שינו את התמונה, וקופות החולים בישראל ממשיכות להציג גירעונות של מאות מיליוני שקלים; ליצמן: "מקדמים תוכנית לשינוי שיטת התקצוב של בתי החולים ועדכון מדד יוקר הבריאות"

סניף קופת חולים מאוחדת בירושלים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)
סניף קופת חולים מאוחדת בירושלים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

האיתנות הפיננסית של קופות החולים ממשיכה להישחק, והגירעון הכולל בהון החוזר שלהן הסתכם בסוף 2014 בכ-8.5 מיליארד שקלים, סכום המשקף קשיים למימון פעילותן כבר בתקופה הקרובה; כך עולה מדו"ח שמפרסם הבוקר (ד') משרד הבריאות, המסכם את פעילות הקופות לשנת 2014.

לפי הדו"ח, ההון העצמי של שלוש מהקופות עמד בסוף 2014 על מינוס 1.522 מיליארד שקל – 296 מיליון ב"מכבי", 50 מיליון ב"מאוחדת" ו-1.176 מיליארד ב"לאומית". רק ב"כללית" ההון העצמי (נכסים נטו) חיובי – 123 מיליון שקל, אולם הוא מצוי במגמת ירידה. השחיקה היא תוצאה ישירה מהגירעונות השוטפים שצברו הקופות בשנים האחרונות.

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר, כי "אנחנו מודאגים מאוד מהגירעונות בקופות החולים, שמאיימים על יציבות המערכת. החלטנו שלא להסתפק בטיפול קוסמטי או בתגבור של הסכם הייצוב, אלא לטפל באופן יסודי בתופעת המחסור במשאבים וההקצאה המעוותת. לכן, אנחנו מקדמים תוכנית לשינוי שיטת התקצוב של בתי החולים ועדכון מדד יוקר הבריאות והמדד הדמוגרפי. השילוב של כל אלה ייתן מענה שלם לאתגרי המערכת בשנים הקרובות".

על פי הדו"ח, מרבית הכנסות קופת חולים מכבי מתמיכות ממשלתיות לא נכללו בדו"ח, משום שהקופה לא חתמה עדיין על הסכם הייצוב.

ליצמן: "הגירעונות בקופות החולים מאיימים על יציבות המערכת. החלטנו לטפל באופן יסודי בתופעת המחסור במשאבים וההקצאה המעוותת"

להלן נתונים נוספים מתוך הדו"ח:

- יתרות המזומנים שבידי הקופות, נכון לתום שנת 2014, הושפעו מכך שחלק מהן מעכבות תשלומים לספקים ולזכאים שונים ומכך שהן קיבלו מקדמות בהיקף משמעותי על חשבון 2015.

- בנטרול התמיכות והכנסות והפסדים חד-פעמיים, הסתכם גרעון הקופות ב- 2014 בכ-2.475 מיליארד שקלים (לעומת 2.628 מיליארד בשנת 2013).

- הסיבות העיקריות לקיטון שחל בגרעון הן השינוי במקדם הדמוגרפי לקידום סל הבריאות (בהתאם לגידול במספר המבוטחים בפועל - כ-1.88% בשנת 2014 לעומת כ-1.2% בלבד ב-2011-2013) וכן בהתייעלות בפעילותן של חלק מהקופות.

- לאומית היא הקופה היחידה שהציגה גידול בגרעון (בנטרול תמיכות), והוא עמד על כ-296 מיליון שקל בשנת 2014, לעומת גרעון של כ-239 מיליון ש"ח בשנת 2013.

- ארבע הקופות יחד סיימו את 2014 בגרעון של כ-382 מיליון שקל, וזאת בהמשך לגרעון שלהן בכ-399 מיליון שקלים בשנת 2013.

- "כללית" היא הקופה היחידה שהציגה גרעון גם לאחר תוספת התמיכות, הכנסות והפסדים חד פעמיים. גירעונה ב-2014 הסתכם בכ-523 מיליון שקלים. גרעון זה נובע מגרעון בסך של 1.46 מיליארד שקלים מבתי החולים של הקופה. אולם מדובר בירידה, לעומת גרעון של כ-873 מיליון שקלים שרשמה הקופה בשנת 2013. זאת, בעיקר בשל הגידול בכ-209 מיליון שקלים בהיקף התמיכות שהוענקו לקופה, בשל הגידול במקדם הדמוגרפי והתייעלות בפעילותה. סעיף ההוצאות של ה"כללית" גדל בשיעור של כ-0.1% בלבד והוא הנמוך מבין כל הקופות. העודף הגדול שהושג במכבי ובמאוחדת ב-2013 מוסבר בעיקרו ברישום חלק מהתמיכות עבור השנים 2011-2012 בשנה זו, מלבד התמיכות עבור השנה השוטפת.

- - ב2014 חל גידול נומינלי של כ-5.0% בהוצאות האשפוז של הקופות, של כ-5.2% בהוצאות השכר ושל כ-5.1% בהוצאות על רכישת תרופות וציוד רפואי. כל זאת, לעומת הוצאות אלו ב-2013. הן הביאו לעלייה של כ-5.2% בהוצאות מגזר הקהילה בכל הקופות ושל כ-3.8% בהוצאות כלל המגזרים בהן.

- שיעור הגידול המתואם בהוצאות מגזר הקהילה ב"מאוחדת" בשנת 2014 עמד על כ-1.5% והיה הנמוך מבין הקופות. שיעור הגידול הגבוה ביותר בהוצאות נרשם ב"לאומית" - כ-3.7%.

- ב"כללית" נרשמה ירידה בהוצאות בתי החולים - בעיקר בסעיפי הפיתוח, כתוצאה מתמיכות הממשלה בפיתוח תשתיות.

- ההוצאות על רכש שירותי אשפוז היוו ב-2014 כ-41.0% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכלל הקופות - בדומה לשנת 2013 (41.1%). הוצאות השכר היוו כ- 26.2% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכולן (זהה לשנת 2013). שיעור ההוצאות על תרופות וציוד רפואי עמד על כ-20.5% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים, אף זאת כמו בשנת 2013.

- הוצאות התפעול (ללא מימון) לנפש במגזר הקהילה זהות לאלו של 2013 ומעידות על ריסון בהוצאות.

- כ-88.5% מהכנסות מגזר הקהילה בכל הקופות וכ-79.0% מהכנסות כלל המגזרים נובעות ממקורות ממשלתיים. ההכנסות נובעות מסל שירותי הבריאות ומתמיכות כספיות בהתאם לחוק יסודות התקציב. יתרת הכנסות הקופות נובעת בעיקר ממבוטחיהן.

מחברי הדו"ח - רו"ח ליאור ברק ורו"ח איתי קלטניק מהאגף לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות - ורו"ח דפנה ברזלי, הדגישו כי הגירעונות הגדולים של קופות החולים, שהצטברו בשנים האחרונות, מלמדים על הצורך בביצוע צעדים משמעותיים להבאתן לאיזון תקציבי ולייצוב מצבן הפיננסי.

לדבריהם, בין השאר יש צורך במודל מוסדר לתקצוב כלל בתי החולים הציבוריים (לרבות אלו שבבעלות "כללית"), מה שיפחית את נטל המימון מכלל הקופות וימנע סבסוד עודף של הקהילה לבתי החולים.

כן יידרשו פעולות המשך להתאמת השינויים במקדם הדמוגרפי ובמדד יוקר הבריאות לתשומות שבהן נושאות קופות החולים; העברת חלק משמעותי מכספי התמיכות לבסיס עלות סל הבריאות; ויישום צעדים שיביאו את "לאומית" לאיזון תקציבי ופיננסי בטווח הארוך.

קופת חולים כללית מסרה בתגובה לפרסום, כי "הדוח מראה גם השנה כי כללית שומרת על המגמה של מאזן לקוחות חיובי והתנהלות פיננסית יעילה ואחראית. מחדל התקצוב של בתי החולים במדינת ישראל בולט בדו"ח ומראה כי בעוד שגרעונם של בתי החולים הממשלתיים ממומן בידי המדינה - הכללית נושאת על כתפיה את התקצוב של שליש ממערכת האשפוז הציבורית בכל הארץ, וכל זאת מבלי שהמדינה מעמידה למשימה לאומית זאת מקורות ראויים".

"הגירעונות האמתיים של הקופות, ללא תמיכות, רק מדגישים עוד יותר את הצורך בהעלאת התקצוב בבסיס", מסרה הקופה.

להורדת הדו"ח המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מערכת הבריאות,  קופות החולים,  גירעון,  תקצוב בתי חולים,  משרד הבריאות,  דו"ח
תגובות
 
אנונימי/ת
10.09.2015, 15:05

אני במערכת כ 40 שנה
לא זוכר שלא היה גרעון
מהיכרותי עם המוסדות השונים , אין לי ספק שהביזבוז חוגג והגרעון הוא רק על הנייר , "קסם" של רואי החשבון , אין במערכת מנהל אחד שאיכפת לו לחסוך למשל בניירות ופרסום ללא שום צורך , חלק גדול מכל הפרסומים ,חוברות וכו הולך ישירות לפח.
למשל בקופ"כ כללית אין אפשרות להכניס את תשובת המעבדה ישירות לתיק החולה, אין גם ביקורת על הבדיקות המבוצעות לעיתים תכופות מידי ועודץ
מיליונים הולכים לפח , לאף אחד לא באמת איכםת
במכבי למשל , בדיקות שנעשו אתמול באילת , כל רופא יכול להכניסם , במידת הצורך ישירות לתיק החולה ,כמה עשרות מיליונים נחסכים.
אין להאמין לסיפורי הקופות

אנונימי/ת
10.09.2015, 21:44

אני במערכת 30 שנה
מערכות המחשוב של מכב"י וכללית דומות הן!
מה שאפשר לעשות בקופות אילו בתיק הרפואי הממוחשב דומה לחלוטין!!
הבזבוז הוא לא בפרסום, אלא שפירמידת משאבי האנוש היא הפוכה !
במקום יותר נותני שרות יש יותר אנשי הנהלה !יש יותר משרות של אנשי שלומינו ! ומשכורות אצל אנשי הנהלה בהתאם לדרג ! אחרת איך תסבירו שגמלאי הקופה ממשיכים בתפקידי ניהול ולא במשרות של "נותני שרות"?!
אחרת איך תסבירו את הרצון להיות בהנהלה במקום לטפל בחולים!?
תקנו אותי אם אני טועה?