הנקה קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד, אך הקשרים בין הנקה לבין הפרוגנוזה וסיכויי ההישרדות לפי תת-סוג הגידול אינם ברורים.
עוד בעניין דומה
בוצע מחקר עוקבה שכלל 1,636 נשים אשר אותרו מתוך שני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים. תתי-סוגים של הגידול הפנימי (Intrinsicי) - luminal A, luminal B, חיובי ל-HER2י (human epidermal growth factor receptor 2), דמוי-בזאלי – נקבעו בעזרת בדיקת PAM50י (PAM50 gene expression assay), ושאלונים חולקו כדי לתעד היסטוריה של הנקה.
במהלך תקופת המעקב, שנמשכה תשע שנים, סקירת השאלונים וגיליונות רפואיים העלו 383 מקרים של הישנות של סרטן השד ו-290 מקרי מוות מסרטן השד.
רגרסיה לוגיסטית רבת קטגוריות חישבה את יחס הסיכויים (OR) ו-95% רווח סמך (CI) בין הנקה ותת-סוג הגידול. רגרסיות מסוג קוקס העריכו את יחסי הסיכון (HR) עבור הישנות או מוות מסרטן השד. המבחנים הסטטיסטיים המובהקים היו דו-צדדיים.
מטופלות עם גידול דמוי-בזאלי בשד נטו פחות להיות עם היסטוריה של הנקה, בהשוואה לנשים עם גידולים מתת-סוג luminal Aי (ORי 0.56, 95% CIי 0.39-0.80).
בקרב כל המטופלות, היסטוריה כלשהיא של הנקה נקשרה עם ירידה בסיכון להישנות (HRי 0.70, 95% CIי 0.53-0.93), בעיקר בקרב נשים שהניקו במשך שישה חודשים ומעלה (HRי 0.63, 95% CIי 0.46-0.87).
קשרים דומים נצפו עבור תמותה מסרטן השד.
החוקרים סיכמו, כי בקרב נשים עם גידול מתת-סוג luminal A, היסטוריה של הנקה נקשרה עם סיכון מופחת להישנות (HRי 0.52, 95% CIי 0.31-0.89) ומוות מסרטן השד (HRי 0.52, 95% CIי 0.29-0.93), אך לא נמצאו קשרים עם מובהקות סטטיסטית בקרב תתי-סוגים אחרים של גידולים ממאירים בשד.
ככל הנראה, ההשפעות הללו מוגבלות לגידולים עם ביטוי בהיקף קטן של גנים האחראיים לשגשוג התא (פרוליפרציה).
מחקר זה חשף כי היסטוריה של הנקה עשויה להשפיע על הפרוגנוזה וההישרדות, על ידי השגת סביבה לומינלית עם פעילות נמוכה של התחלקות תאים.