חדרי המיון בבתי החולים הם נושא כאוב במערכת הרפואית הציבורית. חולים שפנו למיון יודעים, שעד שיזכו לאבחנת מצבם ולהתחלת טיפול או לאשפוז יחלפו שעות רבות. לעתים עוברים 10 או 12 שעות מרגע שנכנסת המטופל למיון ועד שזכה לקבל אבחון.

חדרי המיון עמוסים כל ימות השנה למעלה מקיבולתם ואולם בתקופות של שפעת או מגפות קשות השהייה בחדרי המיון הפכה לבלתי נסבלת. מרגע שנכנסת המטופל למיון ועד לפגישה עם רופא תורן מומחה לבעיה לגביה פנה, הרגישו רבים שהם נזנחים בגלל הלחץ העצום במיון, שנבע גם ממחסור בכח אדם.

כשהחשש ממחלה גורם ללחץ נפשי היינו עדים במספר מקרים בעבר אף ללחץ מילולי ופיזי אלים כלפי צוות המיון, שעבד שעות ארוכות ברצף והפך למטרת ניגוח מצד החולים ומשפחתם.

מניסיוני ברור, שעד שהחולים ירגישו במפנה בחדרי המיון יחלפו לפחות שנתיים

כדי להפחית את הלחץ במיון הכין משרד הבריאות בראשות ח"כ הרב ליצמן תוכנית לייעול חדרי המיון וקיבל לכך אישור תקציבי של משרד האוצר. מרגע שהגיע המטופל למיון הוא אמור לפגוש תוך כרבע שעה אחות שתבצע את הבדיקות הראשונות הנדרשות כדופק, לחץ דם, נשימה ובדיקות דם כלליות.

האחות תקבע את מידת הדחיפות של הטיפול. האחות אמורה לתת לחולה מספר שילווה אותו לאורך כל הטיפול ובמקביל ישקף את חומרת מצבו. ברור שחולה שמצבו קשה מאחרים, לדעת האחות, יקבל טיפול דחוף יותר.

באמצעות "אפליקציית מיון" החולה יידע אלו בדיקות צפויות לו וכמה אנשים ממתינים לפניו. אם נזקק החולה לבדיקת C.T במיון, הוא יוכל לדעת מיד באיזה מקום הוא בתור, ולהעריך כמה זמן יעבור עד שהבדיקה תגיע. כשתוצאות הבדיקה יפוענחו, החולה יקבל דיווח ולא ישלח את הקרוביו למירוץ שאלות סביב מחלקת הדימות.

משרד הבריאות הקציב 70 תקנים לאחיות נוספות בחדרי המיון שיאפשרו חסכון בזמן וטיפול מהיר מבעבר. חלקים מהתוכנית כבר פורסמו, והיישום הכולל יהיה מהיר יחסית.

חשיבות תשומת הלב לחולה המבוהל במיון

הדבר המרכזי והחשוב בתוכניות ליצמן הוא הסרת חוסר הוודאות לגבי משך הזמן בציפייה לטיפול בקרב החולה ומשפחתו לאור רישומו באפליקציה ואבחון מוקדם. המתח הסביבתי והמרדף אחרי הצוות בשאלות אמור לקטון ומידת אי הוודאות תפחת.

אפליקציה נוספת, שתראה את העומסים הקיימים בחדרי מיון באזורים שונים בארץ (גוש דן למשל), תאפשר לפונים להגיע למיון באזור מגוריהם בו אין לחץ חריג, ולפיכך לקבל טיפול מהיר יחסית. הטמעת המחשוב בחדרי המיון תאפשר למנהלי משרד הבריאות ובתי החולים שליטה טובה יותר על המצב ועל כוח האדם המקצועי רפואי במיון.

החולים יידעו שהם נמצאים תחת בקרה ובדיקה, המתח מצידם ירד, והסיכוי לשיפור הטיפול ומצב הרוח במיון ייטה באופן מובהק לטובה

סכום נוסף יוקדש לתמרוץ בתי החולים לעמוד ביעדי המיון, תוך ייעול ותמרוץ השירות לציבור. כוח האדם בחדרי המיון יתוגבר על ידי 65 מומחים ברפואה דחופה שיתנו אבחון מהיר מבעבר. תגבור נוסף לחדרי המיון אמור להגיע מגיוס של כמאה פרמדיקים שישמשו עוזר רופא וירשו לעסוק בפרוצדורות רפואיות בסיסיות לאחר שיעברו הכשרה ע"י משרד הבריאות. בכל חדר מיון יתווסף תפקיד חדש של "חולץ פקקים" בדמות הנדסאי תעשייה וניהול שישלוט על שיטות העבודה ויתרום לחיסכון בזמן בטיפול בחולים.

חלק מהרעיונות כבר מבוצעים כפיילוטים בבתי חולים שונים, והניסיון מהם חיובי, ותרם להחלטתו של השר ליצמן לקדמם לכלל מערכת הבריאות.

מניסיוני, כרופא קרדיולוג בכיר ומנהל מזה 30 שנה במערכת הציבורית, ברור שעד שהחולים ירגישו במפנה בחדרי המיון יחלפו לפחות שנתיים, אבל כאשר הרפורמה במיון תפעל כמתוכנן - השינוי יורגש ויתרום לשלוות הפונים למיון.

החולים יידעו שהם נמצאים תחת בקרה ובדיקה, המתח מצידם ירד, הסיכוי לשיפור הטיפול ומצב הרוח במיון ייטה באופן מובהק לטובה. ברם, מושלם זה לא יהיה, מכיוון שבלחצי המיון תמיד תהיינה דרישות וצרכים לכוח אדם ולמכשור נוסף ברפואה דחופה.

אם תוסיפו לתוכנית את השיפוצים המתוכננים בחדרי המיון בשנתיים הקרובות, סביר שהאזרחים ירגישו שמערכת הבריאות נמצאת במגמת שיפור כאשר החולה במרכז והטיפול ישתפר משמעותית. שר הבריאות טורח לשפר את השירות, החולים מנגד נזקקים לסבלנות עד שהתוכנית תתבצע במלואה.

סבלנות במיון היא מצרך יקר גם כשבעתיד צפוי שיפור משמעותי בטיפול וקיצור בהמתנה.