חדשות

מנכ"ל משרד הבריאות: "העובדה שהמערכת שרדה עד עכשיו היא נס רפואי"

משה בר סימן טוב אמר את הדברים בוועידת "כלכליסט" בנושאי בריאות; שר הבריאות ליצמן הודיע כי כל אזרח שלא ייקבל תור MRI תוך שבועיים יוכל להתקשר למשרדו, ונציגי קופות החולים וחברות התרופות קראו להגדיל את תקציב סל התרופות, כדי שיכלול יותר תרופות חדישות

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. פגישת פיוס? (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

יעקב ליצמן, שייכנס היום (ד') רשמית לתפקיד שר הבריאות, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ובכירים במגזר הבריאות הופיעו אתמול (ג') ב"ועידה הכלכלית" שקיים היומון "כלכליסט".

ליצמן הבטיח בכנס "לטפל אישית" בתורים הארוכים לבדיקות ה-MRI בבתי החולים והכריז: "מי שיחכה יותר משבועיים לתור ל-MRI שיתקשר ללשכה שלי ואני אטפל בו". בקרוב, אמר, יחל מסע פרסום בכלי התקשורת שבו יקרא לציבור ליצור קשר עם לשכתו. עובד מיוחד יטפל במקרים כאלו. "אני בטוח שלא יהיו תורים גדולים. ואם יהיה צורך (לקצר תורים), בתי החולים יידרשו להאריך את שעות הפעילות של המכשירים".

"משרד הבריאות הוא בעיני סופר חשוב", הוסיף, "אין שעה ואין דקה שאין בו עיסוק. זה המיוחד שבמשרד". הוא אמר, כי "מצב מערכת הבריאות בארץ מצוין, אבל זה לא אומר שלא צריך לעשות שינויים".

הוא ציין בדבריו את הטיפול בהקמת חדרי מיון קדמיים במקומות מרוחקים מבתי חולים כדי לתת מענה לצפיפות בבתי החולים, אותה כינה "נוראה". לכן, אמר, "הקמנו כבר 12 חדרי מיון ואישרנו עכשיו עוד 8". הוא מסר כי כל חדרי המיון בבתי החולים ישודרגו ויחויבו בהתקנת והפעלת מערכות אלקטרוניות כדי לנהל את הפעילות בהם, ויש כוונה שהמערכות יחוברו און-ליין ללשכתו "כדי שאוכל לצלצל למנהל בית החולים ולשאול מדוע חולה מחכה 8 שעות".

לדבריו, המשרד קיבל בתקציב הקרוב כסף לטיפול בבעיית הזיהומים. ליצמן שיבח את משרד האוצר, אגף התקציבים ושר האוצר משה כחלון ואמר: "ראיתי בהם שותפים ולא יריבים. הם רגשיים וחברתיים". הוא הביע תקווה ששר האוצר יהיה שותף גם ברפורמה המתכוננת בביטוחי הסיעוד הממלכתיים.

ליצמן הודיע, כי במשרד יפתחו מנהלת בתי חולים ומנהלת קופות חולים במסגרת השינוי בשיטת תקצוב בתי החולים והקופות.

מנכ"ל משרד הבריאות: "יש צורך להכיר בעובדה שבית חולים הוא לא עסק שיכול לחיות רק מההכנסות ממכירת שירותים לקופות החולים"

בהתייחסו למינוי פרופסור זאב רוטשטיין, כיום מנהל "שיבא", שצפוי להיכנס בקרוב לתפקיד מנכ"ל "הדסה", אמר ליצמן: "אני חושב שהוא מינוי נכון וטוב ואני בטוח שיצליח. רבות מההתנגדויות לפרופסור רוטשטיין לא מובנות. ראיתי את התובענה המשמעתית נגדו - זה כמו דו"ח מבקר מדינה, ולא על כך נופל מנכ"ל בית חולים. ישבתי עם פרופ' רוטשטיין ואני בטוח שנסיים את הדבר הזה בקרוב והוא יהיה מנכ"ל טוב".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בכנס "מערכת הבריאות שלנו היא נס, וזה שהיא שרדה עד עכשיו - זה נס רפואי". גם הוא מסר, כי במשרד מתכננים להגדיל את התקצוב לשיפור השירות בחדרי המיון, במסגרת התקציב של 2016 ולתקצב באופן ישיר את בתי החולים כדי לתת מענה להוצאות בתי החולים שאינן נובעות ממכירת שירותים לקופות. כמו כן, נועדה תוספת התקציב לרופאים פול-טיימרים שיעבדו רק בבתי החולים הציבוריים ולא ברפואה הפרטית וכן לחיזוק השירות הקהילתי של קופות החולים ולשיפור הרצף הטיפולי בין בתי החולים לקהילה.

"המערכת", אמר, "לא נמצאת במצב שבו תוספות תקציביות לנושאים ייעודיים מספיקות. על כן פועלים במשרד בציר נוסף, שנועד לחזק את היסודות שעליהם מושתתת המערכת הציבורית. הרכיב המרכזי הוא בשינוי השיטה שבה מעבירים כסף לכלל בתי החולים הציבוריים - לא רק הממשלתיים - כחלק מהתפיסה של המשרד כמי שאחראי לכל המערכת".

מנכ"ל משרד הבריאות אמר עוד, כי "יש צורך להכיר בעובדה שבית חולים הוא לא עסק שיכול לחיות רק מההכנסות ממכירת שירותים לקופות החולים, אלא מרכז מורכב הנותן שירות חיוני - ולהתאים את מבנה הקצאת המשאבים בהתאם. יש יותר מדי פלסטרים וטלאים בשיטה הקיימת והם יוצרים עיוותים גדולים בין המקורות העומדים לבית חולים אחד ביחס לבית חולים אחר. לפעמים באופן שרירותי".

"התקצוב הישיר", אמר, "יאפשר למערכת לקבל את המשאבים הנדרשים לה מראש, לתכנן לטווח ארוך ברמת ודאות גבוהה ויאפשר למשרד – כרגולטור - לתמרץ את המערכת על הדברים החשובים כמו: זמינות וקיצור תורים, איכות, יציבות פיננסית ועוד".

פרופ' שוקי שמר: "התרופות החדשות עולות הרבה מאוד כסף... למעשה לא תהיה מדינה בעולם שתוכל לממן בניהול ציבורי את כלל התרופות הללו לתושביה"

בפאנל שהוקדש לסל התרופות הסכימו כל המשתתפים, שיש צורך להגדיל את הסל. יו"ר רשת "אסותא", פרופסור שוקי שמר, אמר בדיון: "אנחנו עומדים בפני דרמה חברתית בכל הקשור לטכנולוגיות ותרופות. אנחנו עומדים בפני עולם ברמה המדעית שמצליח לייצר תרופות חדשות אך הן עולות הרבה מאוד כסף. למעשה לא תהיה מדינה בעולם שתוכל לממן בניהול ציבורי את כלל התרופות הללו לתושביה". שמר, ששימש בעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הקים את ועדת הסל.

"חברות הפארמה הבינלאומיות", אמר, "צריכות לחבור למשרד הבריאות ולקופות החולים, כי אחרת אי אפשר לפתור את הבעיה. מכיוון שהביקוש קשיח לא תהיה מחאה חברתית ברוטשילד. יהיו מחאות מקומיות של חולים בקבוצות קטנות, שאנחנו באמת יכולים להציל את חייהם".

פרופ' בלה קאופמן: "אם ניקח את ההגדרה המילונית לתרופה מצילת חיים - כזאת שמצילה אדם ממוות - אז אין דבר כזה תרופה שלא נמצאת בסל"

אבי דנציגר, מנכ"ל חברת "רוש" ישראל, אמר בדיון: "יש הרבה דיסאינפורמציה בנושא הזה. יש כיום שתי מגמות עולמיות. האחת זו הזדקנות האוכלוסייה. השנייה זו התפתחות בלתי רגילה בתחום הפארמה. הסרטן, לדוגמה, ייהפך בעתיד הלא רחוק להיות מחלה כרונית. את ההפטיטיס C אפשר יהיה לרפא. יש כבר בדיקה גנטית שמסייעת לקביעת הטיפול במחלות. זו חדשנות והיא עולה כסף. ההוצאה הציבורית של הממשלה בישראל על בריאות לא עלתה - בניגוד למדינות ה-OECD. שם, כשהעלו את התקצוב הציבורי (לתרופות) עולה אוטומטית בעוד שבישראל הוא קבוע: 300 מיליון שקל בסל התרופות השנתי. הגיע הזמן שישקיעו יותר בסל הבריאות ויעלו את תקציב סל התרופות. לא ייתכן שוועדה מקצועית תחליט, כשיש 133 טכנולוגיות חיוניות חדשות, שרק 50 יכנסו לסל. כל מה שהוגדר כטכנולוגיה חיונית צריך להיכנס לסל. המדינה צריכה להקצות את המשאבים הנכונים".

פרופסור בלה קאופמן, נשיאת המערך האונקולוגי ב"שיבא" ויועצת לוועדת הסל, הבהירה בפאנל, כי "אם ניקח את ההגדרה המילונית לתרופה מצילת חיים - כזאת שמצילה אדם ממוות - אז אין דבר כזה תרופה שלא נמצאת בסל. מה שמדובר פה זה לא על מצילות חיים, אלא על תרופת חיוניות. ההגדרה יכולה להשתנות. יש תרופה לאיכות חיים שיכולה להיות מאוד חיונית, אבל בכמה היא מאריכה חיים? בשבועיים, בחצי שנה? אלו הן הבעיות הקשות שוועדת הסל צריכה להתמודד איתן. אין בכלל שאלה על כך שוועדת הסל עומדת בפני מצוקה תקציבית אמתית. אם רוצים להhמצא בקו אחד עם העולם העשיר - צריך להוסיף, אבל ברור גם שאי אפשר לעמוד בקצב הפיתוחים של חברות התרופות. מאוד חשובה ההגדלה האוטומטית של תקציב הסל ויש צורך לפחות בעדכון אוטומטי של התקציב כדי שלא נצטרך לדון בנושא הזה כל שנה".

רן סער, מנכ"ל "מכבי שירותי בריאות" אמר בפאנל: "הייתה שחיקה גדולה במערכת וגם בסל הבריאות. ועדת הסל עושה עבודה מצוינת ויש עליה לחץ אדיר מגורמים שונים להכניס תרופות. בסוף היא מכניסה מה שאפשר ועם תקציב חסר. היא מכניסה לסל פחות תרופות וכן מכניסה תרופות בהתוויה אחת ולא באחרת - כלומר לטיפול ספציפי למרות שאפשר לרשום אותה גם לטיפול אחר. התוצאה: הרופא של החולה ממליץ על ההתוויה האחרת. מתחיל ויכוח בין הקופה לחולה ומשרד הבריאות פוסק לרוב לטובת החולה - ואולי בצדק".

לדבריו, "מאז שהתרופות הוצאו מהביטוחים המשלימים (שבנ"ים) ב-2008, חברות הביטוח הצליחו למכור הרבה מאוד פוליסות ביטוחי בריאות. אנחנו בעד הכנסת התרופות שמחוץ לסל בשב"ן, אבל בצורה קצת אחרת מאשר בעבר. לשם כך, כל הגורמים המעורבים בנושא הזה חייבים לעבוד ביחד, גם הפיקוח על הביטוח (באוצר). לא נוכל להכניס כל תרופה בכל מחיר גם דרך השב"נים, כי אז השב"נים יקרסו. יש צורך לטפל בנושא הזה עם החברות".

נושאים קשורים:  חדשות,  כנס "כלכליסט",  מנכ"ל משרד הבריאות,  שר הבריאות,  תרופות,  תעשיית התרופות,  סל התרופות
תגובות
 
אנונימי/ת
02.09.2015, 12:16

"כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי."
דוד בן גוריון.