זיהומים הנרכשים בבית חולים הינם כיום הסיבוך השכיח ביותר של חולים מאושפזים. כ-10% מבין החולים המתאשפזים בבתי החולים לוקים בזיהום בזמן שהותם, על פי דיווחים. ברוב המקרים מדובר על זיהומים על ידי חיידקים העמידים לטווח הרחב של התכשירים האנטיביוטיים. התופעה משפיעה על כשני מיליון חולים בארה"ב, עם תמותה של 90,000 מהם בשנה.

ההוצאה השנתית בארה"ב על טיפול בזיהום מחיידקים בבתי חולים מוערכת בחמישה מיליארד דולר. על פי הערכות בבתי חולים ובמשרד הבריאות, בישראל מתים מדי שנה כ-6,000 חולים מזיהומים אלו.

על פי הערכות בבתי חולים ובמשרד הבריאות, בישראל מתים מדי שנה כ-6,000 חולים מזיהומים אלו

בכוונת ח"כ הרב ליצמן, סגן שר הבריאות, לטפל בתופעה החמורה שקוטלת כאמור חולים רבים. על פי הערכות מדובר בהשקעה מוערכת של כמיליארד שקל כדי להתחיל להתמודד עם הבעיה. סכום שכרגע אינו בנמצא למרות פטירת אלפי חולים בזמן אשפוזם. לאחר מאמצים רבים הצליח משרד הבריאות להשיג 50 מיליון שקל לטיפול בזיהומים בתקציב.

שכיחות החיידקים העמידים שונה בבתי חולים שונים ובזמנים משתנים לפי סוג המחלקה והאוכלוסייה. השכיחות רבה יותר ביחידות לטיפול נמרץ, וקטנה משמעותית בקרב מחלקות ילדים. בעשורים האחרונים ישנה עלייה רציפה בשכיחות החיידקים העמידים מול כל התכשירים האנטיביוטיים. בשנים האחרונות הופיעו זני חיידקים חדשים (KLEBSIELLA PNEUMONIAE ונוספים), העמידים בפני כל שילוב אנטיביוטי.

לא אחת, כאשר רופא עומד מול חולה שקיבל זיהום בבית חולים, אין בידיו שילוב אנטיביוטי שייתן מענה לחולה שהזדהם.

שני גורמים מרכזיים תורמים לעלייה בשכיחות החיידקים העמידים: 1. לחץ סלקטיבי הנגרם כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה. 2. חוסר היענות לכללי מניעת זיהומים. 50% מהמאושפזים בבתי החולים מטופלים באנטיביוטיקה במהלך אשפוזם ושיעור זה גדל ל-100% מהמאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ.

על מנת שייווצר מנגנון עמידות אצל החיידק הוא עובר שינויים גנטיים שהופכים אותו לעמיד. המאגר של החיידקים העמידים בבתי החולים נמצאים בכל סביבת החולה וכן במערכת העיכול ועל העור. חיידקים אלה נמצאים תמידית על דפנות המיטה, תיק החולה, המכשור הרפואי ובעצם כל פריט. ישנן עדויות אפידמיולוגיות מוצקות לכך שהחיידקים מועברים לחולה גם באמצעות הצוות הרפואי.

הגישה של משרד הבריאות לפעול לניטור חיידקים אלימים והצלת חיי אדם מחייבת תקצוב והגדרה של משימה לאומית דחופה

חולה אשר "רוכש" חיידק עמיד בבית חולים לא יפתח לרוב מחלה, אבל אם הוא סובל מזיהום בדרכי השתן, דלקת ריאות, פצע ניתוח או צנתור, הסיכויים שיקבל חיידק אלים גבוהים והסיכון לחייו עולה. חולה כזה מוגדר – "נשא" (CARRIER) והוא ישמש מקור להמשך הפצת החיידקים.

על פי מחקרים שנערכו בבתי החולים זיהום בדרכי השתן (זד"ש) הוא הנפוץ ביותר מבין הזיהומים הנרכשים במערכת הבריאות. קבוצת חוקרים, בהובלת ד"ר אייל צימליכמן מ"שיבא" במשותף עם אוניברסיטת "הרווארד" בבוסטון, התמקדו בחמשת הזיהומים הנרכשים המרכזיים: חולים עם צנתר בווריד המרכזי, זיהומים בפצע פתוח מניתוח, דלקות ריאה בחולים מונשמים וכמובן זיהומים בדרכי השתן וגם זיהומי מעיים הסגוליים לנגיף קלוסטרידיום.

להערכת ד"ר צימליכמן, "זיהומים הנרכשים בבתי חולים מהווים בעיה משמעותית במערכת הבריאות ונחשבים לסיבוכים השכיחים ביותר". כ-40,000 איש מהמאושפזים בבתי החולים רוכשים זיהום ומדובר בשיעור גבוה משמעותית בישראל בהשוואה לארה"ב או למדינות מפותחות אחרות.

הגישה של משרד הבריאות לפעול לניטור חיידקים אלימים והצלת חיי אדם מחייבת תקצוב והגדרה של משימה לאומית דחופה. להציל 6,000 איש ממוות בשנה, לחסוך כאב ואובדן מאלפי משפחות אלמנות ויתומים, טבועה גם בשבועת הרופאים.