קבוצה של בכירים בתחום הרפואה והמדע, הפילוסופיה והאתיקה, פירסמה היום (א') נייר עמדה שבו הובעה "התנגדות נחרצת לעמדה של ההסתדרות הרפואית הישראלית שבה נאסר על רופא לפעול להציל חיי אסיר שובת רעב, גם כנגד רצונו, שלוותה באיומים פרופסיונאליים כלפי מי שיפעל אחרת".
עוד בעניין דומה
בהודעה שפירסמה הקבוצה מדגישים חבריה, שהצלת חייו של אדם תואמת להשקפה אתית-ערכית ראויה המעוגנת היטב בחוקי מדינת ישראל (החוק העברי "לא תעמוד על דם רעך", והחוק לזכויות החולה) ובפסיקות של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים השונים.
"רופא הסבור שקיימת בעיה אתית במתן טיפול בכפיה לשובת רעב... עליו להסתלק מהטיפול הזה, רק לאחר שהבטיח שקיים רופא אחר המקבל לידיו את הטיפול"
במסמך שהופץ שיבחו החותמים את מסירותם, כישוריהם ותושייתם של הרופאים ושל ועדות האתיקה בבתי החולים בישראל, שהצליחו למנוע מוות של שובתי רעב בשנים האחרונות. "אבל כאשר שובת רעב מסרב בכל תוקף להפסיק את שביתת הרעב, למרות ניסיונות השכנוע המרביים - הדילמה האתית היא במציאת האיזון הראוי שבין ערך שמירת החיים לבין ערך האוטונומיה והרצון החופשי של הפרט", נכתב.
לדעת החותמים על נייר העמדה, "גובר הערך המוסרי של חיי האדם והחובה המקצועית-אתית של הרופא להציל את חייו, על פני פגיעה זמנית או חלקית בזכותו על גופו וברצונו האוטונומי. ההחלטה על תזמון הפעלת פעולת הצלה ועל הדרכים הנאותות וההכרחיות לשם הצלת חייו של אותו אדם, חייבת להימסר לשיקולי הרופאים המטפלים בחולה ולפי החלטת הוועדה האתית של בית החולים. החלטות קשות אלו יבואו רק במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים מיידית וממשית, וכברירה אחרונה לפני שהמטופל ימות או שייגרם לו נזק בלתי הפיך", נכתב.
החתומים על המכתב, שמוגדר גם כעצומה, טוענים כי "ההצעה לחכות עד ששובת הרעב מאבד את הכרתו ורק אז לטפל בו, לוקה משתי סיבות: היא עדיין פוגעת באוטונומיה של השובת וגם חושפת את השובת לאפשרות של מוות פתאומי או לנזק מוחי קשה".
לפיכך סבורים מחברי נייר העמדה, ש"יש לנתק את מערכת הרפואה והרופאים משיקולים פוליטיים מכל צד שהוא, ולפעול באופן שוויוני בכל מטופל המאושפז בבית חולים, ללא תלות בסיבות שהביאוהו למצב הרפואי החמור.
במגבלות החוק חשוב לכבד את מצפונו של כל רופא בשאלות אתיות שנויות במחלוקת וכבדות משקל. רופא הסבור שקיימת בעיה אתית במתן טיפול בכפיה לשובת רעב - גם אם המשמעות היא מותו של אדם זה - עליו להסתלק מהטיפול הזה, אולם רק לאחר שהבטיח שקיים רופא (אחר) המקבל לידיו את הטיפול.
"לעומתו, רופא הסבור שערך החיים והשמירה עליהם גוברים על הרצון האוטונומי, יהא זכאי ורשאי לתת את הטיפול הנחוץ לשם הצלת חיי שובת הרעב, גם בניגוד לרצונו, ולא לעמוד מנגד ולראות במותו של האדם שניתן להצילו ובעצם איננו רוצה למות. זאת, לאחר דיון ואישור של הועדה האתית המוסדית, מכוח חוק זכויות החולה. אסור להפעיל על הרופא הזה לחצים ואיומים כדי למנוע ממנו לפעול לפי מצפונו".
ד"ר אידלמן: "הדיון על הזנה בכפיה לא עוסק בקדושת החיים, אלא בהשתתפות רופאים בעינויים, דבר האסור על הרופאים ולא יעלה על הדעת"
יושב ראש הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן, הגיב על המכתב ואמר, "כידוע, קדושת החיים הוא ערך חשוב המרכזי לכל רופא, אך הדיון על הזנה בכפיה לא עוסק בקדושת החיים, אלא בהשתתפות רופאים בעינויים, דבר האסור על הרופאים ולא יעלה על הדעת".
ד"ר אידלמן הוסיף: "רופאי ההסתדרות הרפואית טיפלו עד כה בהצלחה וללא הזנה בכפיה, ומנעו את מותם של כל העצירים אשר הועברו לבתי החולים הציבוריים, בתמיכה מלאה של יו"ר הר"י ויו"ר לשכת האתיקה. אל לנו לגלוש לעמדות פוליטיות. לא עשינו זאת ולא נעשה זאת".
בין החותמים על נייר העמדה: פרופסור לביואתיקה יחיאל בר אילן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב; עו"ד ד"ר עפרה גולן, יו"ר ועדות אתיקה בכמה מבתי החולים בארץ; פרופסור (אמריטוס) שמעון גליק מהפקולטה למדעי הבריאות בעבר דיקן הפקולטה באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע; פרופסור מיכאל גרוס, ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה ומומחה לאתיקה; פרופסור יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק; ד"ר מרדכי הלפרין מנהל "מכון שלזינגר" במרכז הרפואי שערי צדק ובעבר ממונה על האתיקה במשרד הבריאות; פרופסור מיכאל וינגרטן, משנה לדיקן הפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן ולשעבר יו"ר איגוד רופאי המשפחה בישראל; פרופסור מיכאל טל, יו"ר הועדה האתית למקרים שבהם מעורבים בני אדם, באוניברסיטה העברית בירושלים: שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי טל; פרופסור רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ורופאה גנטיקאית; הפרופסור לפילוסופיה אסא כשר מאוניברסיטת תל אביב; עו"ד ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות בריאות מהקריה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביו-אתיקה; פרופסור צ'ארלס ספרונג, מנהל היחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי הדסה, בעבר יושב ראש ועדות אתיקה בחברה הבינלאומית לרפואה דחופה; פרופסור קרל סקורצקי, יו"ר המכון הרפואי למחקר בפקולטה לרפואה בטכניון; פרופסור מישל רבל ממכון ויצמן, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה; פרופסור פרד רוזנר , לשעבר בפקולטה לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין ובפקולטה לרפואה במרכז הרפואי הר סיני בניו יורקו ויו"ר ועדת האתיקה למדינת ניו יורק; פרופסור אמריטוס מנחם רקובר מאוניברסיטת בר אילן: יועץ משפטי לממשלה בתחום המשפט העברי; פרופסור אברהם שטינברג מנהל היחידה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, נוירולוג ילדים ויו"ר-עמית של המועצה הלאומית לביו-אתיקה ופרופסור עמוס שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי כרמל, בחיפה ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
מוחמד עלאן פירסם וידיאו לתומכיו
בתוך כך, דיווח עיתון "הארץ", כי מוחמד עלאן, שסיים בשבוע שעבר 65 ימי שביתת רעב, הצטלם לסרטון וידיאו לאתר אינטרנט המזוהה עם החמאס ו"על אף הדיווחים (בדבר נזק מוחי, מערכת ד.א.), נראה מדבר בבהירות ובאופן קוהרנטי". הוא אמר כי החליט להפסיק את שביתת הערב רק משום שעתה הוא מוגדר בהתאם לפסיקת בג"צ כאדם חופשי. על מצבו הבריאותי מסר, כי הוא עדיין קשה ושרופאיו המליצו להשאירו תחת השגחה למשך עוד 10 ימים כדי שיתאפשר לו לחזור ולאכול באופן נורמלי. בסרטון הוא קרא לקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל להפסיק את המעצרים המנהליים.
בג"צ "היתלה" (הקפיא זמנית) את צוו המעצר של עלאן, לאחר שהוצגה לשופטים, כך דווח, תוצאת בדיקת MRI שבה נמצא שנגרם לו נזק מוחי מסוים, ככל הנראה עקב מחסור בוויטמין B1.