ההנחיות העדכניות להחייאה מתקדמת מדגישות את הצורך בעיסוי מתמשך של בית החזה וצמצום הפוגות בעיסויים ככל הניתן. מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין הפסקות ארוכות סביב דפיברילציה לירידה בהישרדות מטופלים.
עוד בעניין דומה
חוקרים מהולנד ערכו מחקר נוסף על מנת לבדוק את ההשפעה של הפוגות בעיסוי בית החזה ואורכן על הצלחת מאמצי ההחייאה שלא בבית חולים. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת - CIRCULATION.
במכשירי הדפיברילציה החדשים קיים רישום מדוייק של פעולות ההחייאה, החוקרים ניתחו מידע שהוקלט על ידי מכשירי הדפיברילציה אודות 319 חולים שלקו בדום לב (פרפור חדרים/טכיקרדיה חדרית) מחוץ למסגרת רפואית וטופלו על ידי החייאת מכשירים בסיסית או מתקדמת שכללה עיסויים, הנשמות ודפיברילציה באמצעות שוק חשמלי.
המשך החציוני של הפסקת עיסויים הארוכה ביותר מכל סיבה היה 32 שניות (22-52), אורך חציוני של הפסקה סביב מתן שוק חשמלי היה 23 שניות (14-34) ושל הפסקה שאינה קשורה למתן שוק חשמלי - 24 שניות (11-38). מודל רגרסיה רב משתנים הראה ירידה בסיכויי הישרדות עם כל התארכות בת 5 שניות במשך ההפסקה הארוכה ביותר מכל סיבה: (יחס סיכויים 0.89, 95% רווח סמך 0.83-0.95), וכן מגמה דומה בהתארכות ההפסקות סביב מתן שוק (יחס סיכויים 0.85, 95% רווח סמך 0.77-0.93), ובמשך ההפסקות שאינן קשורות למתן שוק (יחס סיכויים 0.83, 95% רווח סמך 0.75-0.91).
ב-36% מהמקרים ההפסקה הארוכה ביותר לא הייתה קשורה למתן שוק חשמלי, בקבוצה זו שיעור ההישרדות היה נמוך יותר בהשוואה לקבוצה בה ההפסקה הארוכה ביותר נבעה מהפעלת דפיברילטור (27% לעומת 44%, P<0.01). זאת, למרות טיפול אינטנסיבי יותר בעיסויים בקבוצה זו (חלק יחסי גבוה של עיסויים במהלך ההחייאה). הפסקות לפני מתן שוק חשמלי שהצליח לתקן את הפרעת הקצב ארכו כ 8 שניות (4-17), ו 7 שניות (4-13) לפני מתן שוק שלא הצליח להפוך את המקצב.
על סמך התוצאות החוקרים קובעים כי בעת החייאה הפוגות בעיסויי בית חזה פוגעות בסיכויי ההישרדות של הלוקים בדום לב, בלא הקשר לאינטנסיביות פעולות העיסוי או לשיעורי ההצלחה בהיפוך חשמלי של הפרעת הקצב. מכאן ממליצים החוקרים לבחון דרכים לצמצום תדירות ההפסקות בעיסויים ומשכן.
ערך: ד"ר צבי שליטנר
מקור: