דעות

מדוע משרד האוצר מתנגד למהפכת התקצוב של בר סימן-טוב?

משה בר סימן-טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, מבקש לעשות סדר בתקציבי בתי החולים הממשלתיים; מומחים באוצר צריכים להבין שאי התייחסות לתקציב הבריאות היא עוול חברתי בלתי נסלח

משה בר סימן-טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, מבקש לעשות סדר בתקציבי בתי החולים הממשלתיים. עד עכשיו תקציבי בתי החולים התבססו על הכנסות מקופות החולים ועל "פלסטרים" בצורת השלמת גירעונות ותוכניות הבראה באמצעות תקציב משרד הבריאות. בר סימן טוב רוצה שהתקציב יהיה על בסיס קבוע בהתאם לשורה של פרמטרים כמו: מספר מיטות אשפוז, כמות מתמחים וסטז'רים, יכולת לפעול 24/7, פריפריאליות של בית החולים, עבודה בשעת חרום, עמידה ביעדי איכות ותפוקה.

על פי ההצעה, 75% מההכנסה תגיע לבתי החולים מקופות החולים ו-25% מקופת המדינה. בר סימן טוב, לשעבר בכיר באגף התקציבים באוצר, מבקש לבצע מהפכת תקצוב כוללת – התקצוב המוצע יכלול גם את בתי החולים הציבוריים של קופ"ח כללית וגם את אלה שמנוהלים ע"י עמותות כמו: הדסה, שערי צדק, מעייני הישועה, לניאדו ונוספים. כל המתוקצבים לפי העיקרון החדש של בר סימן טוב יוגדרו "כמוסדות נתמכים" ולא יסבלו עוד מחוסר שוויון מול בתי החולים הממשלתיים.

מי שלא מוכן לפתור את החוליים מיד אל יתפלא אם הציבור יאבד את שארית אמונו במערכת הבריאות כולה

המהפכה של בר סימן-טוב תשנה את ניגוד העניינים המובנה של משרד הבריאות המשמש כבעלים של בתי החולים הממשלתיים מחד, ומאידך גם כרגולטור שמפקח על כלל המערכת. בר סימן-טוב מבקש בעצם ליישר קו במערכת הבריאות ולבנות מערכת תקצוב ברורה מבעבר.

בר סימן טוב הבין, שהאוצר עסוק בכיבוי שריפות תקציב בבריאות במקום לבנות מערכת כלכלית עם עוגנים ברורים. לדוגמא, הסעיף של פריון ויעילות טיפול רפואי ייטיב עם החולים ויקטין את התלונות שעולות נגד מערכת הבריאות מצד חולים שנזקקים למערכת הציבורית או הממשלתית שאיכות השירות אצל חלק ממוסדותיה מוגדרת באיכותה כעולם שלישי.

הצעתו של בר סימן טוב, שפועל בהנחיית סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, היא שינוי מרענן מהיבט מרכזי אחד – מדובר בארגון מחדש של כלל המקורות בתקציב משרד הבריאות ומבנה קשיח של הזרמת התקציב. לא עוד סתימת חורים, בלי התמקחות אינסופית טורדנית עם פקידי האוצר, מדובר במהלך של ניהול קפדני של כלל מערכת הבריאות וחיזוק איתנותה הפיננסית.

משרד האוצר, כצפוי, מתנגד להצעה שכן לדעת בכיריו מדובר בהזרמת מיליארדים לבתי החולים מבלי התחייבות שהציבור יקבל שירות טוב יותר.

משרד האוצר, כצפוי, מתנגד להצעה שכן לדעת בכיריו מדובר בהזרמת מיליארדים לבתי החולים מבלי התחייבות שהציבור יקבל שירות טוב יותר

לכן, ימים ספורים לפני אישור התקציב בממשלה האוצר מוכן לתקצב רק את התכנית לקיצור תורים, אחרי אישור התקציב אנשי האוצר יהיו מוכנים לפתוח בדיונים על תכנית בר סימן טוב. אחרי אישור התקציב אנשי משרד הבריאות יתקשו למצוא פרטנר זריז ויעיל לרפורמה באוצר.

דווקא משרד האוצר, שבתוך שבועות ספורים מוביל רפורמות בתחום הדיור, המזון והאשראי, חלקם במסגרת חוק ההסדרים שהוא "חקיקה נכה" מבלי שלחלק מהשרים יש יכולת תגובה, מתנגד לרפורמה בבריאות. אנשי האוצר חייבים להבין שאזרחי ישראל אינם צריכים לסבול מבתי חולים וחדרי מיון קורסים, מהיעדר תרופות, ממחסור ברופאים.

מומחים באוצר צריכים להבין שאי התייחסות לתקציב הבריאות היא עוול חברתי בלתי נסלח. בר סימן טוב שם לפקידי האוצר מראה מול פניהם – כל חוליי מערכת הבריאות. מי שלא מוכן לפתור את החוליים מיד אל יתפלא אם הציבור יאבד את שארית אמונו במערכת הבריאות כולה.

נושאים קשורים:  דעות,  תקציב הבריאות,  מנכ"ל משרד הבריאות,  משרד הבריאות,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב
תגובות
אנונימי/ת
17.08.2015, 17:06

חיים שיבר ששינה שמו בערוב ימיו לחיים שיבא היה קצין בכיר בחיל הרפואה, מנכל משרד הבריאות ומנכל תל השומר לסירוגין. הוא גם ניהל מחלקה פ]נימית. זכורני שכאשר היו מגיעים עיתונאים לבקר בבית החולים היה במקרה מופיע בחצר בית החולים כשהוא דוחף מיטה עם חולה ועל ראשו ברט כחול. הוא היה נותן לנו הוראה מדי פעם לא לשחרר חולים .שיהיה עומס עם חולים במסדרון כי "יש ביקרת מטעם משרד הבריאות". הוא הכיר לפני ולפנים את כל השטיקים...והשטיקים נמשכים עד עתה.