כ-10% מהזוגות בארץ ובעולם פונים לטיפולי פריון עקב אי פריון. אי פריון מוגדר כשנה של נסיון להרות תוך קיום יחסים לא מוגנים. הסיבות לאי פריון מתחלקות למספר קבוצות עיקריות, ביניהן הפרעות ביוץ –מביוץ בלתי סדיר ועד העדר ביוץ; בעיה מכאנית הנובעת מחסימה של החצוצרות או בעיה רחמית; אי פריון זכרי הנובע מירידה באיכות הזרע או מהעדר זרע מוחלט ואי פריון בלתי מוסבר, שבו בני הזוג אינם מצליחים להרות באופן עצמוני למרות ביוץ סדיר של בת הזוג וזרע תקין של בן הזוג.
עוד בעניין דומה
החצוצרות הן שני מבנים טובולרים מאורכים היוצאים מצידי הרחם ומגיעים קרוב מאוד לשחלות. תפקידם להעביר את הזרע מחלל הרחם לאזור השחלות על מנת להפרות את הביצית המשתחררת מהשחלה בזמן הביוץ. תהליך ההפריה של הביצית מתרחש בקצה הרחוק של החצוצרה (סמוך לשחלה) וכך הביצית המופרית (העובר בשלבי החלוקה הראשונים שלו) נודדת לכיוון הרחם ומשתרשת שם.
אי פריון מכאני כולל פגיעה בתפקוד החצוצרות או בתפקוד הרחם, כך שאינו מאפשר את הפרית העובר/נדידתו לכיוון הרחם והשתרשות העובר בחלל הרחם. חסימת חצוצרות יכולה לנבוע התהליכים שונים ומגוונים, ביניהם אנדומטריוזידס, הדבקויות בחלל הבטן (כתוצאה מניתוח בטן או דלקות באגן) החוסמות את המעבר דרך החצוצרות או הדבקויות בתוך חלל הרחם (כתוצאה מהריון המסתיים בלידה, הפלה טבעית או גרידה).
אי פריון מכאני גם יכול לנבוע מבעיה רחמית המונעת את השרשת העובר והתפתחות הריון תקין כתוצאה מהדבקויות בחלל הרחם, שרירנים , פוליפים ועוד.
בדיקת סונו-היסטרוסלפינגוגרפיה אינה חדשה וקיימת שנים רבות, אך מסיבות שונות ירדה בשכיחותה בארץ ובמקביל תופסת תאוצה רבה בצפון אמריקה
כאשר זוג פונה לטיפולי פריון מבוצע ברור ראשוני של בני הזוג, הכולל בדיקות שגרה ובינהן בדיקת פרופיל הורמונלי של האישה ובדיקת זרע של הגבר. כמו כן, חשוב לוודא כי החצוצרות פתוחות וזרע יוכל להגיע לאזור השחלה ולהפרות את הביצית. בדיקות פתיחות החצוצרות חיונית לפני טיפולי פוריות הכוללים גירוי שחלתי והזרעה תוך רחמית. ואינה חיונית כאשר יש התוויה לטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
בהפריה חוץ גופית נשאבות ביציות ישירות מהשחלות המופרות במעבדה ומוחזר עובר לחלל הרחם. בהפריה חוץ גופית החצוצרות אינן משתתפות בתהליך ולכן אין צורך לוודא כי הן פתוחות.
קיימות שתי שיטות מקובלות להדגמת עבירות החצוצרות– צילום רחם וסונוהיסטרוסלפינגוגרפיה. בצילום רחם מוזרק חומר ניגוד באמצעות מכשיר שתופס ומקבע את צוואר הרחם, ומשקפים את הרחם ואת החצוצרות. חומר הניגוד מאפשר הדמיה של חלל הרחם ומדגים את פיזור חומר הניגוד בחלל הבטן.
סונו-היסטרוסלפינגוגרפיה (או בשמה הנוסף היסטרוסלפינגוסונוגרפיה) היא שיטת הדמיה באמצעות אולטרהסאונד להדגמת חלל הרחם ועבירות החצוצרות. במהלך בדיקה זו מוזלפת תמיסת סליין (מים פיזיולוגים) דרך צינורית דקה המוחדרת לחלל הרחם ומודגם מעבר הנוזל דרך החצוצרות.
במרבית המקומות בעולם מבוצעת הבדיקה באמצעות אולטראסאונד דו מימד אך ניתן לבצע גם אולטראסאונד תלת מימד להדגמת חלל הרחם, מבנה קירות הרחם והשחלות. הדמית חלל הרחם חשובה במסגרת ברור אי פריון, שכן היא מאפשרת שלילת קיומן של בעיות תוך רחמיות שונות ובינהן הידבקויות תוך רחמיות, שרירנים (מיומות), ופוליפים.
הזלפת הנוזל דרך החצוצרות מאפשרת הדמיה טובה יותר של החלל ובו זמנית הדגמה של עבירות דרך החצוצרות. בדיקה זו אינה חדשה וקיימת שנים רבות, אך מסיבות שונות ירדה בשכיחותה בארץ ובמקביל תופסת תאוצה רבה בצפון אמריקה.
לבדיקה יתרונות רבים היא קצרה ופשוטה, אינה כרוכה בכאבים, אין שימוש בחומר ניגוד ואין חשיפה לקרינה. רמת הדיוק באבחון גבוהה מאוד (94%-92%)
כיום סונו-היסטרוסלפינגוגרפיה מהווה את בדיקת הבחירה לבירור ראשוני של זוגות עם אי פריון מכמה סיבות. ראשית, הקידמה הרבה והשכלול של מכשירי האולטראסואנד מאפשרים הדמיה מעולה של מערכת הרביה של האישה.
סונר התלת מימד הפך לבדיקת הבחירה כיום להדמית ממצאים רחמיים ושחלתיים רבים. השילוב של מכישירי אולטראסאונד מתקדמים ובדיקה שאין בה שימוש בחומר ניגוד העלול לגרום לתגובות רגישות יתר ובעיקר העדר הכאב הכרוך בבדיקה הפכו בדיקה זו לבדיקת הבחירה הראשונית לצורך הדגמה של הרחם ועבירות החצוצרות.
בדיקה זו גם משמשת נשים מבוגרות יותר לקראת גיל הבלות ונשים בגיל הבלות הסובלות מדימומים בלתי סדירים או בחשד לממצאים תוך רחמיים כגול פוליפים או שרירנים.
לבדיקה יתרונות רבים היא קצרה ופשוטה, אינה כרוכה בכאבים, אין שימוש בחומר ניגוד ואין חשיפה לקרינה. רמת הדיוק באבחון גבוהה מאוד (94%-92%), ולא פחותה מזו של צילום רחם. הבדיקה כיום ניתנת לתיעוד ולהסרטה בזמן אמת, בניגוד למצב בעבר, אז היה צריך לסמוך על נסיונו של הרופא המבצע.
בשנת 2014, בעיתון המדעי Human Reproduction, שנחשב אחד העיתונים המובלים בספרות הרפואית בתחום הפריון, נבדקה היעילות של בדיקת הסונוסהיסטרוגרפיה מול צילום הרחם המסורתי (Maheux-Lacroix et al. Human Reproduction, Vol.29, No.5 pp. 953–963, 2014). עבודה זו סיכמה את תוצאות הבדיקות בקרב 1,551 נשים (2,740 חצוצרות). רמת הרגישות והסגוליות היו 95% ו-93%, בהתאמה, לבדיקת הסונוהיסטרוסלפינגוגרפיה לעומת 94% ו-92% לבדיקת צילום הרחם, בהתאמה.
מחקר זה הדגיש כי הקידמה הרבה בציוד האולטראסאונד הקיים הכוללים שיפור הרזולוציה של המכשיר והיכולת לבצע תלת מימד של הרחם הפכו בדיקה זו לבדיקת הבחירה במסגרת הברור הראשוני של הזוג הבלתי פורה.
בדיקת היסטרוסלפינגוסונוגרפיה היא בדיקה פשוטה וסבילה ביותר לנבדקת, הנותנת מענה ברמת דיוק גבוהה מאוד הן למבנה הרחם ולחלל הרחם והן להדמיית מעבר בחצוצרות.
* המאמר פורסם לראשונה באתר "הארץ"
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
