מחקרים

הקשר בין מקום המגורים בלידה לבין הפרעות נפשיות

מחקר מצא קשר בין מקום הלידה לבין הסיכוי לחלות בהפרעת דחק פוסט-טראומתית או בדיכאון; את רב השונות ניתן היה להסביר על ידי התפלגות גאוגרפית של גורמי סיכון ידועים

10.08.2015, 08:50
בית בקייפ קוד, מקום עריכת המחקר (צילום: אילוסטרציה)

הפרעות נפשיות משפיעות על אחד מכל ארבעה מבוגרים בארה"ב. למרות שהסיבות לתחלואה בהפרעות נפש הן מורכבות ורב-סיבתיות, מחקרים קודמים הראו שקיים קשר בין הסיכון לחלות בהפרעות נפש מסוימות לחשיפה קדם-לידתית ובמהלך הילדות המוקדמת לגורמים סביבתיים.

ממצאים אלו תומכים בביצוע ניתוח מרחבי של נתונים על מנת לקבוע אם הסיכון לחלות בהפרעות נפשיות משתנה לפי מקום הלידה.

החוקרים בדקו את הקשרים המרחביים בין מקום המגורים בעת הלידה לבין הסיכוי לחלות בדיכאון, בהפרעה דו-קוטבית, ובהפרעת דחק פוסט-טראומתית (הפרעת דחק בתר-חבלתית), על פי נתונים רטרוספקטיביים של קבוצת נבדקים מקייפ קוד (cape cod), מסצ'וסטס, ארה"ב, שנולדו בשנים 1983-1969.

החוקרים השתמשו במודלים להכללה לינארית (Generalized additive models - GAMs) בכדי להתחשב יחד הן במיקום והן במשתנים מתערבים. מקום הלידה שימש כסמן לחשיפה של ההורים לשילוב של גורמים חברתיים וסביבתיים הקשורים להתפתחות של הפרעות נפשיות.

החוקרים חישבו את יחס הסיכויים המתוקנן ושאינו מתוקנן לכל תוצאה על פני אזור המחקר. התוצאות מופו על מנת לזהות אזורים בהם היה סיכון גבוה לחלות בהפרעות נפש.

נמצאה שונות מרחבית ביחס הסיכויים שאינו מתוקנן לתחלואה בדיכאון. שונות זו נשמרה גם לאחר התחשבות במשתנים מתערבים מרחביים שנובעים משוני בהתפלגות הגיאוגרפית של גורמי סיכון ידועים למחלות נפש (טווח יחס הסיכויים המתוקנן: 3.07-0.61, p=0.03).

למרות שדפוסים גאוגרפיים דומים נצפו ביחס הסיכויים הלא מתוקנן בהפרעת דחק פוסט-טראומתית, לאחר תיקנון היחס לא נותר מובהק (טווח יחס הסיכויים המתוקנן: 1.36-0.49, p=0.79), כאשר מבין המשתנים המתערבים היסטוריה משפחתית של הפרעת נפש היה המשתנה שהשפיע באופן הברור ביותר על הדפוסים הגיאוגרפיים.

ניתוח מרחבי של התפלגות הפרעה דו קוטבית לא הראה שונות מובהקת (טווח יחס הסיכויים המתוקנן: 1.17-0.58, p=0.79).

החוקרים מסכמים, כי במחקר נמצאו קשרים מרחביים בין מקום המגורים בעת הלידה לבין הסיכוי לפתח הפרעת דחק פוסט טראומתית או דיכאון. כמו כן, נמצא כי חלק גדול משונות זו יכולה להיות מוסברת על ידי ההתפלגות הגיאוגרפית של גורמי סיכון ידועים.

עם זאת, גורמי הסיכון שנבדקו לא הסבירו את כל השונות שנצפתה בנוגע לדיכאון, ממצא המצביע על כך שיתכן כי ישנם גורמים חברתיים וסביבתיים נוספים באזור המחקר היכולים להשפיע על תחלואה נפשית ומצריכים, לכן, מחקר נוסף.

מקור:
Hoffman, K., Aschengrau, A., Webster, T. F., Bartell, S. M., & Vieira, V. M. (2015). Associations between residence at birth and mental health disorders: a spatial analysis of retrospective cohort data. BMC public health, 15(1), 688.‏

נושאים קשורים:  מחקרים,  דיכאון,  השפעה סביבתית,  מקום מגורים,  משפחה,  חשיפה,  קייפ קוד,  ארה"ב,  הפרעה דו-קטבית
תגובות