טרור

מחקר ישראלי: תגובות פסיכולוגיות אחרי מתקפת הטרור על "שארלי הבדו" בפאריס

במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת וורוויק בבריטניה נמצא, כי מחשבות על המוות, תחושת ביטחון אישי, ונטייה לשנות את דפוס ההצבעה קשורים למצוקה פסיכולוגית וסימטפומטים של פוסט-טראומה בעקבות הטבח במגזין הסאטירי "שארלי הבדו" בינואר

מתוך עצרת הזיכרון שנערכה בפאריס לאחר אירועי הטרור בינואר בצרפת (צילום: אילוסטרציה)

ב-7 בינואר 2015 חוותה צרפת מתקפת טרור על המגזין הסאטירי "שארלי הבדו". תוצאתה של מתקפת הטרור היתה 12 נרצחים והמשכה בשרשרת אירועי טרור. בעיני צרפתים רבים והמדיה העולמית, אירוע זה נחשב כטראומה לאומית וכאירוע מכונן, כמו מתקפת הטרור 9/11 בניו-יורק על בנייני התאומים.

במחקר חדש שבוצע באוניברסיטת אריאל, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת וורויק בבריטניה, בדקו החוקרים את הקשר בין בולטות המוות, תחושת ביטחון אישי ונטייה לשנות את דפוס ההצבעה לאחר מתקפת הטרור בפריס באמצעות פאנל אינטרנטי של אוכלוסיית צרפת. מחקר זה פורסם בגיליון אוגוסט 2015 בכתב העת American Journal of Psychiatry.

החוקרים השתמשו בפאנל כארבעה שבועות לאחר מתקפת הטרור על "שארלי הבדו". מתוך 2,421 נבדקים שלחצו ומילאו את השאלון האינטרנטי, 1,982 (82%) ענו על השאלון במלואו.

המחקר בדק את הקשר בין משתנים דמוגרפיים (גיל, מין, מצב משפחתי), בולטות המוות, תחושת ביטחון אישי ונטייה לשנות את דפוס ההצבעה למצוקה פסיכולוגית ולסימטפומים של פוסט-טראומה.

מתברר, שכחודש לאחר מתקפת הטרור על "שארלי הבדו", כ-158 נבדקים (8%) הפגינו מצוקה פסיכולוגית מוגברת (Kessler’s K6 ≥ 13). כמו כן, 151 נבדקים (7.6%) ענו על הקריטריונים לאבחנת הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) בהתבסס על מדריך סיווג המחלות הבינלאומי (על פי ההצעה למהדורה ה-11).

יש לציין ,שאחוז זה גבוה מזה שדווח במחקר קודם על שיעור הלוקים בהפרעה פוסט טראומטית בצרפת (7.6% במחקר הנוכחי לעומת 4.9% במחקר קודם).

תוצאות הרגרסיה הלוגיסטית הראתה שמובחנות המוות (יחס סיכונים של 3.86, רווח סמך של 95% 2.71 עד 5.51), ושינוי דפוס הצבעה [ללא קשר לכיוון ההצבעה ימין או שמאל] (יחס סיכונים של 2.27, רווח סמך של 95% 1.60 עד 3.21) הייתה קשורה למצוקה פסיכולוגית מוגברת. מאידך, תחושת בטחון אישי גבוהה נמצאה קשורה למצוקה פסיכולוגית נמוכה (יחס סיכונים של 0.37, רווח סמך של 95% 0.25 עד 0.54).

תוצאות דומות נמצאו בהשוואת הקריטריונים להפרעה פוסט-טראומטית בין אלו שענו עליהם לבין אלו שלא במובחנות המוות (יחס סיכונים של 3.22, רווח סמך של 95% 2.23 עד 4.65), שינוי דפוס הצבעה (יחס סיכונים של 2.81, רווח סמך של 95% 1.96 עד 4.02) ותחושת בטחון אישי גבוהה (יחס סיכונים של 0.34, רווח סמך של 95% 0.23 עד 0.50).

לאור הממצאים קובעים החוקרים, כי טראומה לאומית עלולה לנפץ את תפיסות העולם של הפרט ולכן שינויים משמעותיים בעקבות טראומה לאומית ובהם עלייה במובחנות המוות, שינוי של דפוסי הצבעה וירידה בבטחון האישי קשורים לירידה בבריאות הנפשית.

מקור:
Ben-Ezra, M., Leshem, E., & Goodwin, R. (2015). In the wake of national trauma: Psychological reactions following The Charlie Hebdo terror attack. American Journal of Psychiatry, 172, 795-796.

נושאים קשורים:  טרור,  פוסט-טראומה,  אוניברסיטת אריאל,  פאריס,  "שארלי הבדו",  מחקרים
תגובות