יצוא המיכשור והמחשוב הרפואי מישראל הסתכם ב-2014 בכ-2 מיליארד דולר - עלייה של 11% לעומת 2013 ;כך דיווח מכון היצוא. מפילוח היצוא ניכרת עלייה ביצוא לאסיה, לצפון אמריקה ולאיחוד האירופי. היצוא לאסיה עמד על 477 מיליון דולר - עלייה של 14% לעומת 2013, ומדובר ב-24% מסך היצוא הכללי.

מכון היצוא רואה באסיה שוק פוטנציאלי גדול. על פי הערכות, ענף מדעי החיים בישראל מונה 1,100 חברות. יותר מ-70% מהן בתחום המכשור והמחשוב הרפואי וכ-25% בתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה. מדי שנה מוקמות בישראל 60 עד 80 חברות חדשות.

"מהיכרות עם המערכת בטוחני, שיישום תכנית יעד של הכפלת הייצוא הרפואי ל-4 מיליארד דולר כל שנה בתוך חמש שנים מ-2015 אפשרית"

בעבודתי כקרדיולוג ולאורך עשורים כמנהל ברפואה הציבורית השתמשתי בציוד אבחון וניטור, ערכות מחשוב להתייעלות בתי חולים, מעבדות וציוד למצבי חירום ושיקום. נתקלתי פעמים רבות בכלים למחשוב תיקים רפואיים, כלי עזר לביצוע ניתוחים פשוטים ומורכבים, ציוד אמבולטורי וכמובן מחשוב באיכות בינלאומית יוצאת דופן. המחשוב הגיע היום לרמות נדירות שמאפשרות מעקב שוטף אחרי פעילותם של המתמחים והרופאים במהלך ניתוח מורכב וכמובן אחרי מצבם של החולים בזמן אמת.

רוב מוחלט של המכשור והמחשוב הוא פרי יוזמת משקיעים פרטיים שנעזרים בידע רפואי שנאגר במערכת הבריאות. לעיתים אנו נתקלים ברופאים שפורשים מטיפול בחולים ומתמקדים בפיתוח מכשור רפואי ויוצרים אקזיטים רווחיים בשילוב רפואה מתקדמת.

מתפוזים ותיירות לאקזיטים ועד למשימה לאומית

יצוא שנתי בהיקף של 2 מיליארד דולר הוא בהחלט מכובד. מהיכרות עם המערכת בטוחני, שיישום תכנית יעד של הכפלת הייצוא הרפואי ל-4 מיליארד דולר כל שנה בתוך חמש שנים מ-2015 אפשרית.

לכאורה מדובר ביעד קשה להשגה. בין השנים 2011-2014 היצוא צמח מ-1.66 מיליארד לשני מיליארד דולר מדובר בגידול של 21%, נתון מכובד אך רחוק מהכפלה. כיוון שבעתיד שולי הרווח של מכירת מאפיינים קליניים והתקנים חדשים ייפגעו בגלל תחרות עולמית, היצוא צריך להתפתח לתחומים נוספים.

תחום המחקר הרפואי עוסק גם באבחון סיכונים מוקדם (שבץ, התקף לב), שהוא ענף עם צמיחה אדירה בכל העולם כולל במדינות העולם השלישי. גם בתחום איכות החיים שמתפתח בקצב עצום ישנם בארץ מאגרי מידע ויזמים רבים.

ישראל יכולה להיכנס במאמץ מרוכז לתחומים אלה כמו גם לתחום האימונולוגיה (הרכב ותפקוד מערכת החיסון) ולביולוגיה רפואית שהם נושאים לוהטים בהם אנו מסוגלים להגיע להיקף יצוא ענק. בחלקם כבר החלה פעילות ברוכה בהיקף מוגבל. הכל בתנאי שמכון היצוא, המדען הראשי, משרד המדע, הכלכלה, הבריאות והאוצר יתוו תכנית יעד מוסכמת להכפלת היצוא.

תכנית כזו תהא לתועלת התעסוקה, הגדלת השכר במשק, תמלוגי עתק שיכולים לכסות את כל הסיוע הממשלתי ולהותיר רווח מכובד בקרב היזמים והמפעלים וזה ממש לא חלום אלא מציאות.

פעם, לפני 60 שנה תפוזים היו ענף יצוא. אח"כ תיירות לארץ הקודש תפסה כותרות ויעדים. אנו עדיין מתגאים בטבע האגדית ונפעמים מול כל אקזיט בוול סטריט. היצוא הרפואי אינו רק אקזיט, הוא ענף שיתרום לכל המדינה בפריפריה ובמרכז, ויסייע לשיפור והתייעלות פנימית גם ברפואה הישראלית. האמינו לי שזהו אתגר כלכלי איכותי שמערכת הרפואה והבריאות צריכות יכולת לבצע.