השבוע חשפה רוני לינדר-גנץ בעיתון "דה מרקר" לראשונה את טיוטת חוק ההסדרים שגובשה באגף התקציבים באוצר, ובה הצעה שרופאים יפרסמו מראש את התעריפים שהם גובים באופן פרטי לייעוץ, פרוצדורות וניתוחים, שמשרד הבריאות יפרסם תעריפים אלה ושהרופאים לא יוכלו לגבות מהמטופלים מחיר גבוה מזה שפורסם.
עוד בעניין דומה
בנוסף, דווח כי המבוטח יוכל לבחור רופא מומחה למטרת התייעצות או ניתוח אך ורק מתוך רשימה סגורה של רופאים שקופת החולים התקשרה עמם. הסדר זה, לפי הדיווח, יחול כנראה גם על הביטוחים הפרטיים, שיעניקו החזר לחולים רק אם הרופא יהיה שייך לרשימה סגורה של רופאים שחברת הביטוח התקשרה אתם.
צעדים אלה נועדו, כביכול, לתרום ל"הפחתה ביוקר המחיה, בלימת עליית ההוצאה הפרטית על בריאות, והבטחת חוסנה של מערכת הבריאות הציבורית".
לממסד אין זכות להגביל את השכר שרופא גובה בעד ייעוץ פרטי או פעולות המבוצעות בקליניקה הפרטית
אך האם "ריסון המערכת הפרטית" אכן יביא לשיפור המערכת הציבורית? האם זהו צעד צודק במשטר דמוקרטי, לקבוע לרופא כמה כסף יגבה לביקור פרטי? האם צודק להגביל בחירה של רופא פרטי? היכן זכויות החולה?
המערכת הפרטית בישראל צמחה לאור העובדה שהמערכת הציבורית לא ענתה על כל צרכי הרפואה וצרכי החולים. בעידן בו האזרח בוחר בעצמו את המכונית שהוא נוסע, את הדירה בה יגור, את הלבוש שלו, ואת המקום לשם ייצא לבילוי או לסעוד, החולה רוצה גם להחליט בבחירת הרופא שיטפל ביקר לו ביותר- בגופו.
זכות הבחירה היא זכות יסוד שיש לאדם במדינה. במערכת הרפואה הציבורית, האזרח לא רק שאינו יכול לבחור באיזה בית חולים יאושפז, אלא גם איזה רופא יטפל בו ואיזה רופא ינתח אותו.
מדינה הרוצה לבטל את אפשרות האזרח שיכול להרשות לעצמו מבחינה כלכלית, לבחור מי יטפל בו, פוגעת בזכותו הבסיסית
נכון שבמערכת ציבורית לא ניתן להתחייב מי יטפל בחולה, אולם במדינה שבה אין שוויון בין האזרחים לגבי המצב הסוציואקונומי, לא פלא שאלה שיכולים להרשות לעצמם בוחרים את הרופא המטפל, בדיוק כפי שזכותם לבחור את הספר שיטפל בהם ואת החשמלאי ואת המוסך שבו הם יעבירו את הטיפול השנתי.
מדינה הרוצה לבטל זכות האזרח, שיכול להרשות לעצמו מבחינה כלכלית לבחור במי שיטפל בו, פוגעת בזכות בסיסית של האזרח ובחוק יסוד כבוד והאדם וחירותו.
שאלה נוספת שעולה היא מדוע רוצים להגביל בחוק ההסדרים את התמורה לביקור פרטי דווקא אצל רופא. לא ראיתי שחוק ההסדרים דורש להגביל את שכר עורכי הדין, המהנדסים, רואי החשבון, השופטים בדימוס שעוסקים בגישור, רופאי השיניים ועוד, בבואם לבקש תמורה עבור עבודה פרטית שהם מבצעים.
לא ראיתי שיש דרישה שבעלי מקצוע אלה יפרסמו ברבים את שכר טרחתם. אז מדוע דווקא סוברים שאם יחולו גזירות אלה על הרופאים, תהיה הפחתה ביוקר המחיה? מדובר בתוכנית לא שיוויונית, המכוונת לפגוע דווקא במקצוע ספציפי בלבד – הרפואה.
לממסד אין זכות להגביל את השכר שרופא גובה בעד ייעוץ פרטי או פעולות המבוצעות בקליניקה הפרטית. גם אסור גם להגביל את האזרח בבחירת הרופא שמבקש לפנות ליעוץ פרטי.
הדרך לשפר את הרפואה הציבורית בישראל אינה דרך פגיעה ברפואה הפרטית, אלא להישר מבט אל הרפואה הציבורית ולשאול כיצד אנו יכולים לשפר אותה
כל דרישה של הממסד לאפשר פניה רק לרופאים הנמצאים ברשימה סגורה של רופאים תביא לירידה באיכות ובתחרות במקצוע הרפואה. מי שירוויח הם לא הרופאים או החולים, אלא קופות החולים וחברות הביטוח, על גבו של החולה.
בשנים בהן הרפואה הציבורית הולכת ודועכת (חלק גם בשל חוסר שביעות רצון של המטופלים ומשפחותיהם), החולים לוטשים עיניהם לרפואה הפרטית. בבתי החולים הפרטיים כמות האחיות למיטות אשפוז גבוהה, והחולה מקבל יחס אישי כפי שמצפים.
הצפיפות בבתי החולים הציבוריים, בעיקר בחודשי החורף, והמספר מועט של אחיות ורופאים לעומת החולים, יוצרים גם התמרמרות לא הגונה כלפי הצוותים הרפואים. למרות חוסר בכוח אדם הצוותים הרפואיים והפרה רפואיים עושים מלאכת קודש של טיפול, הן בחולים והן בבני המשפחות, אולם נוצר מצב, שלא באשמת הצוותים המטפלים, שלאור מצוקת כוח האדם, החולים ומשפחותיהם מפנים את הכעס לא כלפי מערכת הרפואה הציבורית שלא מוסיפה תקני כוח אדם, אלא לצוותים עצמם.
קובעי המדיניות, ובהם שר הבריאות, שר האוצר, ראש הממשלה, צריכים להשכיל ולתקן את התקינה בבתי החולים הציבוריים כמה שיותר מהר משום שהמצב רק הולך ומחריף. פגיעה ברפואה הפרטית לא בהכרח תיטיב עם הרפואה הציבורית ואף תחמיר את המצב. הדרך לשפר את הרפואה הציבורית בישראל אינה דרך פגיעה ברפואה הפרטית, אלא להישר מבט אל הרפואה הציבורית ולשאול כיצד אנו יכולים לשפר אותה. מה עשינו במשך השנים שהחולים לא מרוצים מתפקודה. זאת ועוד, צריך לדעת שיש לנו בישראל אחיות מעולות ומסורות. רופאים מהטובים בעולם. אז מדוע החולים אינם שבעי רצון?
לכן, אני קורא לראשי ההסתדרות הרפואית בישראל להגן על הרופאים המומחים, לא לפגוע בזכותם הבסיסית לשכר הוגן בקליניקות הפרטיות ולהסיר על הסף את רוע הגזירה שמתכנן משרד האוצר.