חדשות

נכות נפשית כוזבת לאחר תאונת דרכים - מי יוציא את הערמונים מן האש?

לאחרונה דחה שופט מבית משפט השלום את תביעתה של אישה לגבי נכות גופנית ונפשית לאחר פציעה בתאונת דרכים; השופט קבע, כי האשה הטעתה באופן שיטתי את רופאיה, את מומחי בית המשפט ואת הוועדות הרפואיות

דיון בבית המשפט (מקור: ויקיפדיה)

לאחרונה דחה שופט מבית משפט השלום את תביעתה של אישה לגבי נכות גופנית ונפשית לאחר פציעה בתאונת דרכים. שלושה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט דווקא פסקו לתובעת נכות ורק בזכות מעקב לאחר התובעת וצילום שלה עלה בבירור שהיא בעצם מתחזה. השופט קבע שהתובעת עשתה הטעיה שיטתית של רופאיה, של מומחי בית המשפט ושל הוועדות הרפואיות, ואף של בא כוחה, בא כוח הנתבעות ושל בית המשפט.

התובעת הינה אישה מבוגרת, עובדת ניקיון ומשק בית. בשנת 2008 היא רכבה על אופניה ונפגעה על ידי רכב חולף. התביעה הוגשה נגד הנהגת וחברת הביטוח שלה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

התובעת הועברה לבית החולים באמבולנס ובבדיקתה שם אובחנו שברים בעצמות הפנים וכן חבלות בחלקי גוף נוספים. בבדיקת CT מוח לא הודגמה חבלה מוחית, למעט חבלה בעצמות הפנים. התובעת אושפזה במחלקה כירורגית ולאחר יומיים הועברה למחלקת אא"ג ושוחררה לביתה שבוע מהתאונה, עם הוראות למנוחה וטיפול רפואי.

כסא גלגלים בבית המשפט (מקור: ויקיפדיה)

כסא גלגלים בבית המשפט (מקור: ויקיפדיה)

הרופאים שטיפלו בה במסגרת הציבורית לא הצליחו לאבחן את מצבה הרפואי והוצע לתובעת  להתאשפז במסגרת בית לווינשטיין לצורך אבחון רפואי, אך היא סירבה להצעה זו.

לבקשת התובעת מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחום אא"ג, אורטופדיה ופסיכיאטריה. כל המומחים קבעו נכויות והפסיכיאטר אף קבע נכות של 100%. התאונה הוכרה אף כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי (מל"ל) והתובעת קבלה שם 100% נכות (סעיף 33א7). התובעת אף דרשה מהמל"ל תשלומים בשל שירותים מיוחדים.

בכל הבדיקות של המומחים השונים ישבה התובעת על כסא גלגלים ובנה שהתלווה אליה מסר להם בין היתר כי רוב שעות היממה היא יושבת בכסא גלגלים. בכל הבדיקות לא ניתן היה לתקשר עם התובעת והתלונות נמסרו על ידי בנה בלבד.

המומחה בתחום האורטופדיה

המומחה ציין שהתובעת מגיבה לשאלות בבכי, מגיבה לכל נגיעה בגופה בצרחות ואין שיתוף פעולה מצידה. היא מתנגדת באופן פעיל לביצוע תנועות פסיביות בגפיים. מסוגלת לעמוד על שתי הרגליים במשך מספר שניות בלבד ומיד יש צורך להושיב אותה בשל טענה של אי יציבות וסכנה של נפילה. המומחה קבע לה 5% נכות צמיתה בגין פריקה של מפרק AC מימין והמליץ על מינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטריה או הנוירולוגיה.

המומחה בתחום אא"ג

הבן מסר למומחה על רעשים באוזניים, אובדן שמיעה באוזן ימין, כאבי ראש וחוסר יציבות. המומחה התרשם שהבעיה העיקרית הינה בתחום הנוירו-פסיכיאטרי והמליץ כאקט של פשרה ולפנים משורת הדין לקבוע 5% נכות צמיתה בתחום אא"ג.

המומחה בתחום הפסיכיאטריה

הפסיכיאטר התרשם שהתובעת לא מגיבה ולא מתקשרת, ממלמלת לעצמה, מגיבה למגע עדין בצעקות, לעתים נראית שקועה, לא ניתן להבין את משמעות הדיבור שלה. המומחה הגיע למסקנה שהיא לוקה בדמנציה עקב פגיעה מוחית טראומטית וקבע נכות של 100%.

המומחה סבר שהתנהגותה לא תואמת מצב רפואי מוכר, אך למרות היסוס מסוים לקבוע אבחנה פסיכיאטרית או נוירולוגית ספציפית, הוא העדיף להישאר עם הרושם הברור של פגיעה אנושה בתפקוד בכל מישורי החיים.

סרטים שהוצגו לבית המשפט

חברת הביטוח הציגה סרטים שצולמו במועדים שונים על ידי חוקר מטעמה, כשאחד מהם בוצע מספר ימים בודדים לפני בדיקת התובעת על יד המומחה הפסיכיאטרי. סרטים אלו ניפצו את מצגי התובעת וילדיה בדבר תפקודה. בסרטים אלו היא נראתה מתהלכת מחוץ לביתה ללא כל עזרה, מתהלכת במהירות, עוצרת טרמפים, מגיעה באופן חופשי לבית המשפט ואז בחניון בית המשפט ילדיה מוציאים כסא גלגלים והיא מתיישבת עם תמיכת בנה בכסא כשראשה שמוט.

חקירת הפסיכיאטר

הפסיכיאטר נחקר על חוות דעתו ועל הרושם שהותירו הסרטים וקבע שהתובעת למעשה מתחזה. בעקבות חקירת הפסיכיאטר, התובעת הגישה בקשה להורות על בדיקתה בתנאי אשפוז במחלקה פסיכיאטרית ולחילופין למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. הפסיכיאטר המליץ אכן לאשפזה במחלקה סגורה לשבועיים על מנת לבחון את מצבה "באמצעות טסטים אובייקטיביים". השופט דחה את בקשת התובעת וקבע שהיא ניצלה לרעה את ההליך השיפוטי.

פסק הדין

  • השופט השתכנע שהתובעת מתחזה ושהיא וילידיה עשו יד אחת בעניין זה. לפי השופט, בכך היא הכשילה את הפסיכיאטר, כמו גם את הוועדה של הביטוח הלאומי.
  • השופט התרשם גם מעדותה של המעבידה של התובעת אשר זומנה לבקשת התובעת והעידה כי פגשה אותה במספר הזדמנויות ב-2013 כשהיא הולכת ברחוב.
  • לדעת השופט, החוו"ד הפסיכיאטרית נותרה ללא בסיס איתן והוא סבר שלא נותרה נכות פסיכיאטרית בעקבות התאונה.
  • השופט אישר שנותרו 5% נכות אורטופדית ללא נכות תפקודית.
  • בתחום אא"ג השופט קבע כי לא נגותרה נכות בגין הירידה בשמיעה והטנטון.
  • השופט שוכנע שלא היתה מסוגלת לעבוד רק 3 חודשים ופסק לה פיצוי בעניין זה.
  • כמו כן, הוא פסק לה תשלום בשל עזרת הילדים בשלושת החודשים הראשונים לאחר התאונה.
  • השופט פסק לה תשלום על הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי (בהנחה שלא הכול שולם ע"י המל"ל).
  • עוד נפסק לה תשלום בשל נזק לא ממוני בסך 19558 ₪.
  • התובעת תזומן למל"ל להערכת הצורך של נכות ושל החזר הקצבאות שקבלה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • השופט חייב את התובעת בהוצאות משפט לטובת הנתבעת בסך 20000 ₪.

הערות העורך: ראשית, חשוב לי להדגיש שחלק מהפרטים הוסתרו כדי לא לאפשר זיהוי של המומחים והמטרה בהבאת פסק הדין היא לימודית ולא רכילותית.

שנית, מקרה כזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו ואולי נתקלנו במקרים כאלו בעבר בצבא או במתאר אזרחי (בייחוד סביב תביעות משפטיות). אולי אין זה תפקיד הפסיכיאטר להיות בלש, אך נראה לי שבמקרה זה היו הרבה איתותי אזהרה ואשמח שיתקיים דיון סביב כך.

נראה שאף אחד משלושת המומחים לא הוציא את הערמונים מן האש. האורטופד והרופא אא"ג הסתפקו בפשרה-מתן נכות נמוכה אולי לפנים משורת הדין ורשמו שהממצא העיקרי הינו בתחום הנוירו-פסיכיאטרי. האם יכלו לעשות יותר?

ברור שהתובעת ומשפחתה הפילו בפח את הפסיכיאטר והתנהגו בצורה לא מוסרית. הייתי ממליץ אבל שאנו נבדוק מדוע יש לאחר תאונה קלה יחסית נכות נפשית כה קשה ולשאול האם מי מאיתנו ראה מקרים של דמנציה קשה ביותר לאחר תאונת דרכים כשה-CT מוח תקין? האם לא היה בהסתמנות הפסיכיאטרית הקיצונית איתות שבעצם יש כאן משהו לא תקין? יתר על כן, הפער בין התנהגות סבירה בשבוע הראשון לאחר התאונה (באשפוז) לבין ההתנהגות הקיצונית בהתדיינות המשפטית מחשיד. מה דעתכם?

ערך: פרופ' יוליאן יאנקו

נושאים קשורים:  חדשות,  משפט,  הטעיה,  תרמית,  אבחון,  נכות נפשית,  אחוזי נכות,  בית משפט השלום
תגובות
אנונימי/ת
24.07.2015, 15:09

"כסף מסנוור עיני צדיקים ומסלף דברי חכמים" ציטוט מהתנ"ך
הכל סביב הכסף ! השאלה היא מי שילם עבור חוות הדעת? הלא ברור כבר מתאור תמצית המקרה כי יש חשד מעל הסביר לרמאות! הרופאים עשו עבודתם קלה כי לא הביעו את דעתם המקצועית אלא "זרמו" עם טענות המתחלה ובני משפחתה! ואולי לא מתפקיד הרופא להיות בלש גשש ולהאמין לכל דבר שהחולה מוסר מתוך הנחה שדובר אמת הוא ! הרופא לא בוחן כליות ולב! אל לנו בטענות לרופאים בלבד! זה מחד גיסא ומידך גיסא תפקידו של השופט לגלות את האמת!
וזה אשר השופט עשה !!
תקנו אותי אם אני טועה!?!

אני מסכים לדבריו של אנונימי ואוסיף כמה דברים כדי להבהיר:

הנתבעת (חברת הביטוח) נשאה בשכרם של שלושת המומחים שמונו על ידי ביהמ"ש וכן בשכר עדות הפסיכיאטר ובעלות הקלטת הדיון בו נשמעו סיכומים בע"פ. כן נגרמו לנתבעת הוצאות בגין הצורך לנקוט בפעולות חקירה ומעקב הכרוכים בעלות גבוהה.

מי שהוציא אבל את הערמונים מן האש לא היה השופט, אלא חברת הביטוח, שלא רצתה לשלם ומסתבר שבצדק!

פרופ' יאנקו

עוד כמה אסוציאציות מהרפואה הצבאית

בבסיס הסגור בו שירתתי כרופא, זכורה לי סיטואציה שהרופא ששירת יחד איתי בבסיס זה, עלה על חייל שהתחזה (נדמה לי שראה אותו רץ) ודיווח למפקדים והמניות של אותו רופא עלו מאוד.
גם במפקדת קצין רפואה ראשי כשהיה חייל מסופח בשל מגבלה אורטופדית והוא רץ לאוטובוס, החייל זכה ליחס קשה אחר כך.
עם זאת, בתחום הפסיכיאטרי לרוב יש יחס מקבל וגם למעשה כל דבר כמעט אפשרי (חוץ מהתנהגות מוזרה ודיבור... עם מלכת הדבורים) ואנו מקבלים כמעט כל דבר כלגיטימי. בשיחות עם מנהלים וותיקים (למשל מנהלים של בתי חולים), הם טוענים שנדיר שיש התחזות לאחר טראומה, אבל איני בטוח שהם צודקים. כמובן ששום חברת תרופות לא תממן מחקר בנושא.