כאב כרוני

הערכת טיפול מדורג בכאב כרוני בחיילים משוחררים מעירק ומאפגניסטן

מחקר מצא, כי טיפול המדורג שכולל משככי כאבים, אסטרטגיות לשליטה עצמית בכאב, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוריד את השפעות הכאב יותר מאשר הטיפול הרגיל

09.07.2015, 14:35

למרות השכיחות הגבוהה, וההשפעה התפקודית, הפיזיולוגית, והכלכלית של כאב כרוני מעט מחקרי התערבות בטיפול כרוני, בוצעו בקרב חיילים משוחררים. מטרת המחקר הייתה לקבוע האם ההשערה כי התערבות בטיפול מדורג (stepped-care) יותר אפקטיבית מהטיפול הרגיל בהפחתת מוגבלות הקשורה בכאב, הפחתת התערבות הכאב בתפקוד היומיומי, והפחתת חומרת הכאב, היא נכונה.

מחקר "הערכת טיפול מדורג בכאב כרוני" (Evaluation of Stepped Care for Chronic Pain - ESCAPE) הינו מחקר קליני, אקראי, מבוקר שהשווה בין טיפול מדורג לבין טיפול רגיל בכאב כרוני. במחקר נכללו, בין דצמבר 2007 ליוני 2011, 241 חיילים משוחררים שהשתתפו במבצעים בעיראק ובאפגניסטן, ושסבלו מכאב (תקופה של 3 חודשים או יותר) מוסקולוסקלטלי (musculoskeletal) בעמוד השדרה הצווארי או המתני או בגפיים (ברכיים, כתפיים, וירכיים), שגרם למוגבלות (ציון גבוהה או שווה ל-7, במדד רולנד מוריס למוגבלות [Roland Morris Disability Scale]).

בוצע מעקב של 9 חודשים אחר המטופלים שהושלם באפריל 2012. המטופלים קיבלו את הטיפול במרפאות לאחר חזרה משרות, וב-5 מרפאות לרפואה כללית במרכז הרפואי Veterans Affairs.

הטיפול כלל בשלב ראשון 12 שבועות של טיפול במשככי כאבים והתאמתו המיטבית על פי אלגוריתם המשלב אסטרטגיות של שליטה עצמית בכאב. השלב השני כלל 12 שבועות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול, על האספקטים השונים שלו, ניתן על ידי אחיות, שניהלו את המקרים. התוצאות העיקריות שנבדקו כללו מוגבלות הנגרמת מהכאב (על פי מדד רולנד מוריס למוגבלות), התערבות הכאב ביומיום (על פי שאלון BPIי - Brief Pain Inventory) וחומרת הכאב (על פי מדד דירוג הכאב הכרוני - Graded Chronic Pain Scale).

ניתוח הנתונים הראשוני כלל 121 מטופלים שקיבלו טיפול מדורג ו-120 מטופלים שקיבלו את הטיפול הרגיל. לאחר 9 חודשים, הירידה הממוצעת בניקוד במדד רולנד מוריס למוגבלות הייתה 1.7 נקודות (רווח סמך 95%: (2.6-)-(0.9-)), בקבוצת המטופלים שקיבלה טיפול רגיל ו-3.7 נקודות (רווח סמך 95%: (4.5-)-(2.8-)), בקבוצה שקיבלה טיפול מדורג (שוני בין הקבוצות 1.9- נקודות [רווח סמך 95%: (3.2-)-(0.7-)]; p=0.002).

הירידה הממוצעת בניקוד הבסיס בתת-המדד של התערבות הכאב, שהינו חלק משאלון ה-BPI, הייתה 0.9 נקודות בקבוצת הטיפול הרגיל ו-1.7 נקודות בקבוצת הטיפול המדורג (שוני בין הקבוצות 0.8- נקודות [רווח סמך 95%: (1.3-)-(0.3-)], p=0.003).

חומרת הכאב, שנמדדה במדד דירוג הכאב הכרוני, ירדה ב-4.5 נקודות בקבוצה שקיבלה טיפול רגיל וב-11.1 נקודות בקבוצה שקיבלה טיפול מדורג (שוני בין הקבוצות 6.6- נקודות [רווח סמך 95%: (10.5-)-(2.7-)], p=0.001).

החוקרים מסכמים כי ההתערבות בטיפול מדורג, המשלבת משככי כאבים, אסטרטגיות לשליטה עצמית בכאב, וטיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, גרמה לירידה מובהקת סטטיסטית במוגבלות הנגרמת מהכאב, בהתערבות הכאב בתפקוד היומיום, ובחומרת הכאב, בחיילים משוחררים עם כאב מוסקולוסקלטלי כרוני.

מקור:
Bair, M. J., Ang, D., Wu, J., & et al. (2015). Evaluation of stepped care for chronic pain (escape) in veterans of the iraq and afghanistan conflicts: A randomized clinical trial. JAMA Internal Medicine, 175(5), 682-689. doi: 10.1001/jamainternmed.2015.97

נושאים קשורים:  כאב כרוני,  משככי כאבים,  טיפול מדורג,  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי,  אסטרטגיות לשליטה עצמית בכאב,  מדד רולנד מוריס למוגבלות,  שאלון BPI,  מחקרים
תגובות