מחקרים אפידמיולוגים הוכיחו, כי רגישות (sensitization) למחלות אלרגיות מתפתחת בשלב מוקדם בחיים, ואף לפני הלידה. סביבת התפתחות העובר, הכוללת את רגישותה האלרגית של האם ומעבר נוגדנים נגד אלרגנים מסוימים בשליה, עשויה להשפיע על התפתחות הרגישות האלרגית בצאצא.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בחן את המעבר של נוגדנים בשליה ואת ההשפעה של מצב הרגישות האלרגית של האם על התגובה החיסונית של היילוד.
57 נשים בריאות שבחרו ללדת בניתוח קיסרי גויסו למחקר זה. רמות IgE כללי ו-IgE ספציפי לנוגדנים (Phadiatop) בדם הטבורי (cord blood) ובדם האם הוערכו בבדיקת ImmunoCAP assay. רמות הנוגדנים IgG1 ו-IgA1 נגד חלבון הביצה (ovalbumin) וקרדית אבק הבית בדם הטבורי ובדם האם הוערכו על-ידי ELISA. רמות הציטוקינים IL-10, IFN-γ ו-IL-13 שנמצאו בשכבה העליונה (supernatant) של תרבית תאים מונו-נוקלארים מהדם הטבורי כומתו על-ידי ELISA.
הוגדרו שתי תתי-קבוצות לפי רמות IgE ספציפי בדם האם: הקבוצה האטופית כללה נשים אשר בבדיקת Phadiatop רמות IgE בדמן היו לפחות 0.35 יחידות קילו בינלאומיות לליטר (KUA/L) של נוגדן ספציפי לאלרגן, והקבוצה ללא רגישות אטופית כללה נשים אשר בבדיקת Phadiatop נמצא, כי רמות IgE בדמן נמוכות מ-0.35 KUA/L.
תוצאות הבדיקות העלו כי IgE כללי אותר בכל דגימות הדם שנאספו מהאמהות, אך רק ב-7% מדגימות הדם הטבורי (4 דגימות מתוך 57). בדומה, IgE ספציפי אותר גם כן בכל דגימות הדם האמהי, אך לא נמצא כלל בדגימות הדם הטבורי. לא נמצא קשר בין רמת IgE כללי באם ובין רמת הנוגדן הכללי בעובר.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין רמות הציטוקינים IL-10, IL-13 והנוגדנים הספציפיים לאלרגן IgG1 ו- IgA1 בדם העוברי של יילודים בקבוצה האטופית בהשוואה ליילודים בקבוצה שאינה אטופית. IFN-γ לא אותר כלל באף אחת מדגימות הדם הטבורי.
מחקר זה מצא כי IgE כללי לא עובר מהאם לעובר, וכי מצב הרגישות האלרגנית של האם אינו משפיע באופן מובהק על התגובה החיסונית של היילוד.