יום המודעות להפטיטיס C

פרופ' בן-ארי: "מטרת התכנית הלאומית - איתור חולים באוכלוסייה בסיכון והנגשת הטיפול לכלל החולים"

שיחה עם פרופ' זיו בן ארי, יו"ר הוועדה למחלות כבד במועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה במשרד הבריאות, על התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C בישראל

פרופ' זיו בן ארי (צילום: יח"צ)
פרופ' זיו בן ארי. "הגברת הסיכון לחולי קורונה היא הזדמנות להגברת המודעות להפטיטיס C" (צילום: יח"צ)

תכנית לאומית למיגור מחלת ההפטיטיס C בישראל יצאה לדרך. את התכנית הציעה פרופסור זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי "שיבא", המשמשת גם כיו"ר הוועדה למחלות כבד במועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה, כבד ותזונה. התכנית הוגשה בשם וועדת הכבד במועצה הלאומית.

"ב-2014 הצגתי בפני המועצה הלאומית ובשם וועדת הכבד, תכנית רב שלבית ורב שנתית המיועדת למיגור דלקת כבד נגיפית מסוג C (הפטיטיס C) מטרתה: איתור הדרגתי של החולים בקרב אוכלוסייה בסיכון בישראל והנגשת הטיפול האנטי-נגיפי לכלל החולים", מספרת בן ארי.

"שכיחות המחלה בישראל מגיעה כמעט ל-2% מכלל האוכלוסייה, בהחלט שיעור לא מבוטל. אלא שרק כ-25% מתוכם מאובחנים. יתר על כן: חלק קטן מהמאובחנים קיבל טיפול עד היום. מחלה כרונית זאת יכולה להתקדם עם השנים אצל חלק מהחולים עד כדי כשל בתפקוד הכבד, להתפתח לסרטן כבד ראשוני ולצורך בהשתלת כבד", היא אומרת.

בן ארי מתייחסת גם לטיפול הראשון ללא אינטרפרון, אשר הוכלל במסגרת סל התרופות לשנת 2015 (התרופות Viekirax ו-Exviera): "הטיפול האנטי-נגיפי החדשני שנכנס לסל התרופות שלנו השנה הוא ללא כל ספק פורץ דרך. הסל מאפשר את מתן הטיפול הזה לחולים בישראל שעומדים בקריטריונים שקבעה ועדת סל הבריאות".

פרופ' בן ארי מדגישה, כי "מדובר בטיפול שנמצא יעיל ובטוח (עם תופעות לוואי מעטות), עם שיעור הצלחה גבוה המביא עד לכדי ריפוי מלא של המחלה".

"ארגונים בינלאומיים וממשלות", ציינה עוד פרופ' בן ארי, "פועלים היום למיגור המחלה ומקצים למטרה הזאת משאבים ניכרים לתכנון ויישום תכניות בנושא הזה".

פרופ' בן ארי מסבירה, כי לאור האחוז הנמוך של מאובחנים בישראל, המספר הקטן של חולים שטופלו עד כה - ולאור העובדה שקיים עתה טיפול שלא היה בעבר ומביא להחלמה מלאה באחוזים גבוהים, התכנית הלאומית שהוצגה למיגור המחלה בארץ כוללת את השלבים הבאים:

- פעילות למניעת מקרים חדשים של הידבקות בנגיף ההפטיטיס C.
- איתור החולים הקיימים בהפטיטיס C.
- הנגשת הטיפול האנטי-נגיפי לכלל החולים.
- הפחתת התחלואה והתמותה הקשורים למחלה באמצעות שיפור הטיפול בחולים.

"יצאנו לדרך עם השלב הראשון של התוכנית, בו הוגדרו קבוצות הסיכון הקיימות באוכלוסייה, כלומר אלו שאצלן מוצאים שכיחות גבוהה יותר של הנגיף בישראל. שלוש הקבוצות הן של אנשים שקבלו עירוי דם או תוצריו לפני 1992; עולים ממדינות חבר העמים (בריה"מ לשעבר) ומכורים לסמים המשתמשים בסם בהזרקה ישירה לווריד. הוגדר הצורך לאתר את החולים בקרב קבוצות סיכון אלו. האבחון נעשה על ידי בדיקת דם פשוטה שאליה מפנה רופא המשפחה", מסבירה פרופ' בן ארי.

"בינתיים רק שלב זה אושר על ידי המועצה הלאומית, ומשרד הבריאות אמנם פועל כעת ליישומו. שאר שלבי התכנית והאופן שבו ייושמו, נדון כעת ועדיין אין לגביו סיכומים ביצועיים". אומרת פרופ' בן ארי, ומוסיפה: "החולים לא יכולים לחכות. על משרד הבריאות לאמץ באופן גורף את כלל התוכנית על כל שלביה, ולהכיר בנחיצותה כחלק מהיערכותו להשלכות המחלה על מערכת הבריאות הציבורית".

נושאים קשורים:  חדשות,  הפטיטיס C,  דלקת כבד נגיפית,  HCV,  פרופ' זיו בן-ארי,  משרד הבריאות,  תכנית לאומית למיגור מחלת ההפטיטיס C בישראל,  הוועדה למחלות כבד במועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה,  כבד ותזונה