חדשות

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו שיטה חדשה להתמודד עם חזרת סרטן ריאות

השיטה החדשה, שפותחה לאחר מחקר שחשף את מנגנוני התקשורת של קולטני הגידולים, משתמש בשלושה נוגדנים חד-שבטיים כדי למנוע את חזרת המחלה

תאי סרטן ריאות (בירוק) מעורבים בתרבית עם תאי ריאות רגילים (באדום) (צילום מעובד ממיקרוסקופ קונפוקלי: מייקול מנציני ממעבדתו של פרופ' יוסי ירדן)

מחקר שנעשה במכון ויצמן הוביל לפיתוח אסטרטגיה חדשה העשויה למנוע חזרת סרטן ריאות בקרב חולים בעלי סוג סרטן מסוים, שעברו טיפול אך החלמתם לרוב זמנית בלבד. על המחקר מדווח היום (ה') כתב העת המדעי Science Signaling.

סרטן ריאות גורם למותם של 1.59 מיליון בני-אדם בעולם מדי שנה. נתון זה קשור לכך שלעתים קרובות, גם לאחר טיפול שהצליח לזמן מה, הסרטן חוזר. כשזה קורה, תאי הסרטן כבר רכשו עמידות כנגד כימותרפיה ותרופות אחרות.

את האסטרטגיה החדשה פיתחו פרופסור יוסף ירדן ותלמיד המחקר שלו, מייקול מנציני, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן.

פרופסור ירדן סיפר, כי ידוע שאפשר לטפל בסוג מסוים של סרטן ריאות, נפוץ יחסית, הנובע ממוטציה בקולטן EGFR, הנמצא על קרום התא, באמצעות תרופה שמסוגלת למנוע את כניסתם של אותות כימיים לתא, ובכך נמנעת התרבות התאים והתפשטות המחלה. אך לאחר שנה של טיפול בתרופה הזאת מתחדשת המחלה – בדרך כלל כתוצאה ממוטציה שנייה שחלה בקולטן EGFR.

כדי למנוע זאת, ניסו עד כה המדענים לטפל בחולים באמצעות תרופה אחרת המבוססת על נוגדן שהשימוש המקובל בו הוא בטיפול בסרטן המעי הגס. תרופה זאת אמורה להכשיל את מעבר האותות לתא באמצעות חסימת ה-EGFR.

תאי סרטן ריאות (בירוק) מעורבים בתרבית עם תאי ריאות רגילים (באדום) (צילום מעובד ממיקרוסקופ קונפוקלי: מייקול מנציני ממעבדתו של פרופ' יוסי ירדן)

תאי סרטן ריאות (בירוק) מעורבים בתרבית עם תאי ריאות רגילים (באדום) (צילום מעובד ממיקרוסקופ קונפוקלי: מייקול מנציני ממעבדתו של פרופ' יוסי ירדן)

אסטרטגיית "המתקפה בשלוש החזיתות" נוסתה במודל עכבר של סרטן ריאות שעבר מוטציה שנייה ופיתח עמידות... והתפתחות הגידול נעצרה כמעט לחלוטין

מסיבה לא ברורה, סיפר פרופ' ירדן, התרופה לא מצליחה לעשות זאת. "ממצאים אלה נגדו את כל מה שאנחנו יודעים על האופן שבו גידולים סרטניים מפתחים עמידות לתרופות", הדגיש פרופסור ירדן.

השאלה שנבדקה במחקר הייתה כיצד מצליחים התאים הסרטניים לעקוף את המחסום שמציב להם הנוגדן, ובמחקר התברר מה קורה לתאים הסרטניים כאשר הם נחשפים לנוגדנים חוסמי-קולטנים.

"התברר לנו שלקולטן שנחסם יש 'אחים' קולטנים אחרים המסוגלים לגבות אותו, במידה שנוטרל, וכך ולהשלים במקומו את המשימה שלהם", אמר פרופ' ירדן. כאשר קולטן ה-EGFR הראשי נחסם לתקופה ארוכה, מתחילים להופיע על קרום התא "אחיו" של הקולטן החסום, גם הם קולטנים, שקולטים ומעבירים את האותות הכימיים הקטלניים.

בהמשך המחקר נחשפה "רשת התקשורת" של החלבונים שמובילה להופעת הקולטנים החלופיים. היא עשויה לפצות יותר מדי על המחסור בקולטן המקורי, ובכך להפוך את המצב לגרוע יותר מאשר בעבר. התברר, שבתהליך הזה משתתפת גם מולקולה אחרת - טירוזין קינאז MET - הנקשרת רק לאחד הקולטנים "האחים". מולקולת איתות זאת מצויה, לעתים קרובות, בגרורות הסרטניות.

לאחר שגילו כיצד נפרץ מחסום התקשורת הקטלנית, החל צוות המחקר לחפש דרך לבלום את התהליך. לשם כך, יצרו נוגדנים חד-שבטיים חדשים שיוכלו לנטרל את שני הקולטנים-האחים הראשיים: HER2 (אתר המטרה של התרופה לסרטן השד הרצפטין) ו-HER3.

הרעיון היה, להשתמש בשילוב של שלושה נוגדנים – שני הנוגדנים החדשים והנוגדן המקורי ממנו התחיל המחקר – ובדרך זאת להקדים את התפתחות העמידות לטיפולים התרופתיים השונים. בניסוי שבוצע בתאי סרטן מבודדים, הצליח הטיפול בשלושת הנוגדנים המשולבים למנוע את הופעת הקולטנים החלופיים.

בהמשך נבחנה אסטרטגיית "המתקפה בשלוש החזיתות" על מודל עכברים של סרטן ריאות שעבר מוטציה שנייה ופיתח עמידות. בעכברים אלו התפתחות הגידול נעצרה כמעט לחלוטין - ללא פגיעה בתאים הבריאים.

"לפני שאסטרטגיית הטיפול החדשה תוכל להיבחן בניסויים קליניים בבני-אדם יש צורך במחקר נוסף", הדגיש פרופסור ירדן. הוא מעריך שיש מקום לקוות שהמתקפה המשולשת תשנה לא רק את דרכי הטיפול המקובלים בסרטן ריאות, אלא גם את הדרך שבה אנו מבינים את המנגנונים של התפתחות העמידות לתרופות.

"טיפול באמצעות חסימת מטרה אחת עלול לגרום לתגובת שרשרת שתוביל, בסופו של דבר, לחזרת הסרטן. אם נוכל לחזות כיצד בדיוק יגיב התא הסרטני כאשר נחסום את אותות הגידול להם הוא זקוק כדי להתרבות ייתכן שנוכל להקדים את התרופה למכה, ואולי למנוע מהסרטן להתפשט", אמר.

במחקר השתתפו גם ד"ר נאדג' גבוריט, ד"ר מושית לינדזן, מסימיליאנו דל'אורה ומיכל סביליה שרון מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן, ד"ר תומר מאיר סלמה מהיחידה לשירותים ביולוגיים, ד"ר עלי עבדול-חי מהמחלקה לבקרה ביולוגית מהמרכז הרפואי "קפלן" ופרופסור ג'וליאן דאונווארד, מהמכון לחקר הסרטן בלונדון.

פרופסור ירדן זכה השנה בפרס ליאופולד גריפול של הקרן הצרפתית למלחמה בסרטן ARC על הישגיו במחקר בסיסי. הפרס הנחשב, מהמרכזיים בחקר הסרטן, מוענק מדי שנה למדען אחד ולרופא אחד.

להורדת הדיווח על המחקר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  סרטן ריאות,  נוגדנים,  מכון ויצמן,  בקרה ביולוגית,  המרכז הרפואי "קפלן",  המכון לחקר הסרטן בלונדון
תגובות