לזכרם

דברים לזכר ד"ר אלעד פייגין ז"ל 1958-2015

בבוקר יום העצמאות, ד' באייר תשע"ה, 23.4.15 הלך מאיתנו בטרם עת ד"ר אלעד פייגין – רופא, חבר ואדם משכמו ומעלה. ד"ר פייגין סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, את ההתמחות בכירורגיה כללית בב"ח הדסה הר הצופים ואת ההתמחות בכירורגית ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.

דר פייגין _2
מסיום התמחותו בכירורגית ילדים ועד פטירתו בלא עת היה אלעד רופא בכיר במחלקה לכירורגית ילדים ונוער שבמרכז שניידר. בשנת 2013 מונה כמרצה בחוג לכירורגיה של בית הספר לרפואה ע"ש סקלר באוניברסיטת תל אביב.
בנוסף לתפקידים השגרתיים של רופא מנתח ריכז את הפעילות המחקרית במחלקה בשני היבטים. האחד- היבט המחקר הרפואי הקליני בו בלטו ידיעותיו הנרחבות בסטטיסטיקה ובמתמטיקה והשני - ריכוז, ניתוח ולימוד של אירועים חריגים. הוא כינה תחום זה בשם "תחכים" – תחקיר ממנו לומדים ומחכימים. השם המקורי שנתן לנושא משקף היטב את גישתו ואמונתו שיש לנצל אירוע חריג לצורכי למידה, להסקת מסקנות ולשיפור הדרך ולא כדי "לתפוס אשמים".
אלעד חיבר את היותו רופא והיותו אזרח ואדם תורם ואכפתי ופעל וקידם את החקיקה המחייבת חבישת קסדה ע"י רוכבי אופניים.
בהיותו אדם עם נשמה ענקית ויתרה, עמד ד"ר פייגין תמיד לצידם של החלשים, בפרט אלו שאינם יכולים להגן על עצמם, וכחלק מגישתו זו היה מתנגד תקיף, נחרץ ופעיל לניסויים בבעלי חיים.

במשך שנים רבות, ובהמשך לשירותו הצבאי כלוחם בסיירת צנחנים, תרם ד"ר אלעד פייגין את חלקו למערך המילואים כרופא בגדוד צנחנים, ועם שחרורו ממערך המילואים המשיך למלא תפקיד זה כמתנדב עד סוף ימיו.
בחוכמתו, יושרו, אהבת הבריות שבו, מסירותו ללא קץ וצניעותו המוחלטת, הפך אלעד לנשמה היתרה של המחלקה. עם לכתו בטרם עת, נעלם עימו חלק זה מנשמת המחלקה. אלעד דעך כנר ששלהבתו מתמעטת ואורו החם הנעלם משאיר סביבו חשכה כואבת. כולנו ממאנים להאמין ולהבין שלא נראה אותו עוד עם חיוכו הכובש ואהבת החיים הענקית שבו.
לא רק במחלקתו היה אהוב ומוערך אלא גם במחלקות האחרות, במרפאות ובהנהלה הרעיפו עליו שבחים ואהבו אותו מאוד. אשרינו שזכינו לעבוד במחיצתו. ננצור עימנו לתמיד את השיחות בנושאים מקצועיים ובנושאי מחקר, או סתם כך בענייני החיים ובענייני דיומא אותן מילא אלעד בתבונתו ובידע הרחב שלו והפך אותן לשעות מענגות ואיכותיות שלא תשכחנה מלבנו. אלעד גילם בכל עוצמתו את הביטוי "מלח הארץ". אדם מיוחד בעל נשמה גדולה, אהב את הבריות, היה לו רצון בלתי נדלה לתרום, עניו וצנוע באופן קיצוני ובעל יושרה מקצועית ואישית לדוגמא ולמופת. אלעד היה תמיד נאמן, בנועם ובחביבות לאמת הפנימית שלו גם אם לא הייתה נוחה לסובבים אותו. מאום לא ימלא את החלל שהותיר אחריו בלב. איש של ספרא וסיפא היה !!!!!
מה רב הכאב על אובדנו של חברנו, עמיתנו ושותפנו.

היה איש – וראו איננו עוד
קודם זמנו מת האיש הזה
ושירת חייו באמצע נפסקה
(חיים נחמן ביאליק)
יהי זכרו ברוך.

פרופ' נפתלי פרויד

נושאים קשורים:  לזכרם
תגובות