טכניקת מדיטציית "העבודה" ככלי תרפויטי לשיפור מדדים פסיכולוגיים ורווחה נפשית

שיטת "העבודה" הינה טכניקת מדיטציה, אשר פותחה על ידי ביירון קייטי בשנת 1986. חלקה הראשון של הטכניקה כולל זיהוי שיטתי של מחשבות מעוררות דחק תוך היעזרות בדף העבודה "ושפטת-את-רעך" (נספח 1). בדף זה המשתתפים רושמים את כל המחשבות והאמונות שלהם לגבי האירוע הנתפס כמעורר דחק [1-2]. בחלקה השני, המשתתפים בוחרים מחשבה אחת מתוך אלו שרשמו בדף וחוקרים אותה באופן מדיטטיבי, על ידי שימוש בארבע שאלות והיפוכים.

דוגמאות למחשבות מלחיצות הינן: 'בעלי לא מקשיב לי', 'עומד לקרות לי אסון',  'הגוף שלי שמן'. המשתתפים בוחנים את המחשבה תוך שימוש בשאלות הבאות: (1) האם זו האמת? (2) האם את/ה יודע/ת בוודאות שזאת האמת? (3) איך את/ה מגיב/ה, מה קורה, כשאת/ה מאמין/ה למחשבה הזאת? (4) מי תהיי/ה ללא המחשבה? ההנחיה הינה לחפש את התשובות האמיתיות לשאלות ללא הכוונה מסוימת, אלא במצב של "מודעות עדה" (witnessing awareness), בה האדם מודע למחשבות המופיעות בראשו, מבלי ניסיון לשלוט בהן או לכוון אותן. עידוד סוג של יכולת מדיטטיבית הינו חלק מרכזי בשיטה. השלב הבא הינו ההיפוכים, בו המשתתפים חווים פרשנות אחרת למציאות, כפי שנתפסת על ידם. לדוגמא, במידה והמחשבה המקורית הייתה: "בעלי לא מקשיב לי", היפוכים אפשריים הינם: אני לא מקשיבה לבעלי (היפוך לאחר), אני לא מקשיבה לעצמי (היפוך לעצמי), בעלי מקשיב לי (היפוך לניגוד). המשתתפים מתבקשים לחשוב על שלוש דוגמאות המראות כיצד ההיפוך נכון עבורם באותה מידה כמו המחשבה המקורית;  כך הם יכולים להבין ולחוות כי הם לא חייבים להאמין במחשבות מעוררות הדחק, אלא יכולים לבחור במחשבות ופירושים אחרים כלפי המציאות [1-2].

בדומה למודלים פסיכולוגיים אחרים, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טכניקת "העבודה" מניחה כי רגשות שליליים (כגון כעס) נובעים מתוך דבקות במחשבה מעוררת דחק, אשר מובילה להתנהגות; כלומר, מחשבה קודמת רגש והתנהגות, והינה הסיבה הראשונית לדחק ומצוקה [1-2]. תהליך החקירה העצמית מאפשר לאנשים לקחת תפקיד פעיל בחקר המחשבות והרגשות שלהם ולהתבונן בתגובות הרגשיות והפיזיות שלהם במהלך מצבים הנחווים כמעוררי דחק. כאשר האמונה מעוררת הדחק נמצאת תחת חקירה, אנשים יכולים לגלות כי היא אינה עובדה, וכך יכולים להשתחרר מן הרגש השלילי המלווה לה ולווסת את רמת הדחק [1].

להלן סקירה קצרה של מחקרים שבחנו את השפעותיה של שיטת העבודה על מדדים פסיכולוגיים ורווחה נפשית בקרב מדגמים שונים.

מחקר פיילוט פרוספקטיבי העריך את יעילות השיטה בקרב שורדות סרטן שד בארץ. הנבדקות מילאו בתחילת ובסוף ההתערבות את השאלונים הבאים: איכות שינה (Pittsburgh sleep quality inventory), עייפות (functional assessment of cancer therapy-fatigue scale) ורווחה (functional assessment of cancer therapy-breast scale). בסופה של התערבות בת 12 שבועות, נצפה שיפור במדדי איכות השינה, העייפות וכן הרווחה הפיזית, החברתית, המשפחתית, הרגשית והתפקודית של השורדות [3].

מחקר פיילוט לא מבוקר בחן את השפעת השיטה על 47 משתתפים שנרשמו באופן עצמאי לסדנה בת 9 ימים של שיטת "העבודה". המשתתפים מילאו שאלון סימפטומים ( Symptom Checklist-90 Revised) בתחילת הסדנא, עם סיומה ושלושה חודשים לאחר מכן. נמצא שיפור משמעותי בשבעה ממדים מתוך תשעה: דיכאון (p<0.001), חרדה (p=0.003), רגישות בינאישית  (p=0.003), תוקפנות (p<0.001), אובססיביות-קומפולסיביות (p<0.001), חשיבה פרנואידית (p<0.001) ופסיכוטיות (p=0.011). כל המדדים, מלבד תוקפנות, נותרו נמוכים שלושה חודשים לאחר סיום ההתערבות [4].

מחקר אחר כלל 207 משתתפים אשר נרשמו באופן עצמאי לסדנא בת 9 ימים. המשתתפים מילאו שאלונים להערכת מדדים פסיכולוגיים בתחילת הסדנא, עם סיומה ושישה חודשים לאחר מכן. נצפו שינויים חיוביים שישה חודשים לאחר ההתערבות בכל המדדים שנבדקו: שאלון Beck להערכת דיכאון (t=10.24, p<0.0001), אושר סובייקטיבי (t=-9.07, p<0.0001), איכות חיים (t=-5.69, p<0.0001), סימפטומים דיכאוניים (t= 9.35, p<0.0001), שאלון outcomes (t=11.74, p<0.0001) , כעס תכונתי (t=7.8, p<0.0001) ומצבי (t=3.69, p=0.0003), חרדה תכונתית (t=10.75, p<0.0001) ומצבית (t=11.46, p<0.0001) [5].

מחקר פרוספקטיבי ללא קבוצת השוואה נערך בקרב 58 משתתפים שנרשמו באופן עצמאי לסדנה בת 9 ימים בגרמניה. המשתתפים מילאו שאלוני שאלון שביעות רצון מן החיים (The Satisfaction with Life Scale), תחושת קוהרנטיות (The Sense of Coherence), שאלון רוזנברג של הערכה עצמית (The Rosenberg Self Esteem scale) וסקלת בריאות נפשית (The Mental Health Inventory) בתחילת וסיום ההתערבות. נמצא שיפור משמעותי בכל המדדים לאחר ההתערבות: שביעות רצון מן החיים (21.6 ל- 25.07, p<0.001); קוהרנטיות (מובנות 4.05 ל- 4.55,  p=0.0012, נהילות 4.39 ל- 4.9, p<0.001 ומשמעות 4.58 ל- 5.07, p<0.001); רווחה כללית (רווחה פסיכולוגית 4.34 ל- 4.87, p<0.001 ודחק פסיכולוגי 3.42 ל- 2.79, p<0.001); הערכה עצמית (17.61 ל-21.56, (p<0.001 [6] . מדדים אלו נמצאו כמשאבים בעלי חשיבות רבה בקידום בריאות נפשית ופיזית [7-9].

מחקר מבוקר ורנדומלי שנערך בארץ בא לבחון את יעילות השיטה בקרב 67 נשאיות הגן  BRCA1/2 . המשתתפות מילאו בתחילת ובסיום ההתערבות שאלון איכות שינה (The Pittsburgh sleep quality inventory), שאלון סימפטומים קצר (Brief symptom inventory), חרדות הנוגעות לסרטן (Cancer-related worries), ותמיכה משפחתית נתפסת (Perceived family support). נמצא שיפור משמעותי בתפיסה המשפחתית הנתפסת בקבוצת ההתערבות (p=.009). נצפו שינויים חיוביים באיכות השינה ובחרדות הנוגעות לסרטן, אך אלו לא נמצאו מובהקים. רמת המצוקה הקלינית הייתה דומה עבור כל המשתתפות [10]. חלקו האיכותני של מחקר זה [11] מצא כי יישום שיטת העבודה בקרב נשאיות חיזק את מידת הקבלה העצמית, שיפר מערכות יחסים עם אחרים משמעותיים, חיזק את היכולת לתת מקום ומענה לצרכיהן האישיים ולנהל את סביבתן הקרובה בהתאם. כמו כן, הנשאיות תיארו תהליך של צמיחה אישית ושינוי חיובי בהשקפת עולמן לאחר ההתערבות. ממדים אלו נמצאו קשורים לרווחה פסיכולוגית, מושג בעל חשיבות רבה בקרב נשאיות [12] ובעל השלכות בריאותיות [13].

מחקר התערבות פרוספקטיבי בחן את השפעה השיטה על מדדי שחיקה ורווחה פסיכולוגית בקרב מורי תיכון בארץ. מורים בקבוצת ההתערבות התנסו בסדנא בת 12 שבועות. כל המשתתפים מילאו בתחילת ובסיום הסדנא שאלון מאסלך לשחיקה (Maslach burnout inventory), דחק נתפס (Perceived stress scale), הערכת מצב רגשי (Positive and negative affect schedule), שאלון דיכאון, חרדה ודחק (Depression, anxiety, stress- DASS). בקבוצת ההתערבות נצפה שינוי מובהק בתתי הסולמות של שחיקה (תשישות רגשית 15.95 ל-17.38; הגשמה אישית 21.91 ל- 22.83), אשר היה שונה משמעותית מקבוצת הביקורת (p<0.05).  נצפתה ירידה ברמת הדחק הנתפס בקבוצת ההתערבות, אך ללא הבדל מובהק מקבוצת הביקורת (p=0.112). רמות המצב הרגשי והסימפטומים הקליניים היו דומות עבור כל המשתתפים [14].

בריאות נפשית הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מצב של רווחה בה הפרט מכיר ביכולות שלו, מסוגל להתמודד עם גורמי דחק נורמאליים, לעבוד באופן יצרני ולתרום לקהילה/חברה". מצב זה מושפע מגורמים אישיים, אינטראקציות חברתיות, משאבים חברתיים וערכים תרבותיים [15]. המחקרים שפורטו לעיל מדגימים את היעילות הפוטנציאלית של טכניקת "העבודה" כשיטת התערבות לקידום בריאות נפשית ושיפור מדדים פסיכולוגיים בקרב מדגמים שונים. יש צורך במחקרים מבוקרים בעלי מדגמים גדולים יותר ותקופות מעקב ממושכות על מנת לבחון לעומק את יעילות השיטה.

ביבליוגרפיה

[1]        Byron K, Stephen M. Loving what is. Four questions that can change your life. Three Rivers Press, 2003.

[2]        The Work of Byron Katie [Internet]. Available online: www.thework.com/index.php.

[3]        Lev-Ari S, Zilcha-Mano S, Rivo L, et al. Prospective pilot clinical trial of 'The Work' meditation technique for survivors of breast cancer. Eur J Integr Med 2013;5(6):487-94. doi: 10.1016/j.eujim.2013.07.003.

[4]        Leufke R, Zilcha-Mano S, Feld A, et al. The effects of 'The Work' meditation on psychopathological symptoms- A pilot study. Alternat Complement Ther 2013;19(3):147-52. doi: 10.1089/act.2013.19303.

[5]        Smernoff E, Mitnik I, Kolodner K, et al. The effects of 'The Work' meditation (Byron Katie) on psychological symptoms and quality of life - A pilot clinical study. Explore 2015;11(1):1-8.

[6]  מיטניק, ע ולב-ארי ש. השפעה של טכניקת מדיטציית 'העבודה' על מדדים פסיכולוגיים באוכלוסייה הכללית. הרפואה 2015;154(1):2-6.

[7]        Eriksson M, Lindström B. Antonovsky’s sense of coherence scale and the relation with health: A systematic review. Journal of Epidemiological and Community Health 2006;60:376-81.

[8]        Strine TW, Chapman DP, Balluz LS, Moriarty DG, Mokdad AH. The associations between life satisfaction and health related quality of life, chronic illness, and health behaviors among U.S. community-dwelling adults. Journal of Community Health 2008; 33:40–50.

[9]       Strine TW, Mokdad AH, Balluz LS, et al. Depression and anxiety in the United States: Findings from the 2006 behavioral risk factor surveillance system. Psychiatric Services 2008;59(12):1383–90.

[10]      Landau C, Lev-Ari S, Cohen-Mansfield J, et al. Randomized controlled trial of inquiry-based stress reduction technique for BRCA1/2 mutation carriers. Psycho-Oncology 18 Oct 2014. doi: 10.1002/pon.3703.

[11]      Landau C, Mitnik I, Cohen-Mansfield J, et al. Inquiry-Based Stress Reduction (IBSR) technique for BRCA1/2 mutation carriers – A qualitative study (Submitted for publication).

[12]      Vazquez C, Hervas G, Jose Rahona J, et al. Psychological well-being and health. Contributions of positive psychology. Ann Clin Health Psychol 2009;5:15-27.

[13]      Tollin S. Prophylactic, risk-reducing surgery in unaffected BRCA-positive women: Quality of life, sexual functioning and psychological well-being. Dissertation, University of South Florida, 2011.

[14]     Schnaider-Levi L, Zafrani K, Goldman Z, et al.  Controlled trial of the Inquiry-Based Stress Reduction (IBSR) meditation technique for teachers' burnout (Submitted for publication).

[15]      World Health Organization. Promoting mental health: Concepts, emerging evidence, practice (summary report). Geneva: World Health Organization 2004.

נספח 1- דף העבודה "שפוט את רעך"