טיפול מולטידיציפלינרי (רב-תחומי) בפרקינסון הינו גישה טיפולית אופטימלית למחלה, אך קיימות מעט עדויות תומכות בנושא.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע באופן מבוקר ואקראי, בכדי להעריך אם טיפול מולטידיציפלינרי על ידי צוות מומחים מוביל לתוצאות עדיפות על פני טיפול יחידני של נוירולוג כללי.
מטופלים עם מחלת פרקינסון (PD) הוקצו באקראי לטיפול מולטידיציפלינרי - שכלל מומחה להפרעות תנועה, אחיות PD ועובדת סוציאלית - או טיפול בקבוצת הביקורת של נוירולוג בלבד.
אורך ההתערבות בשתי הקבוצות נמשך 8 חודשים עם סמיות כפולה. התוצאה העיקרית היתה השינוי באיכות החיים (Parkinson's DiseaseQuestionnaireי; PDQ-39) מהתחלת המחקר ועד 8 חודשים לאחר מכן. תוצאות אחרות שנמדדו היו:
UPDRS
Montgomery-Asberg Depression Scale
Scales for Outcomes in Parkinson's disease-Psychosocial
Caregiver Strain Index
סך של 122 מטופלים הוקצו ו-100 סיימו את המחקר (51 מולטידיציפלינרי ו-49 ביקורת).
בהשוואה לקבוצת הביקורת, הקבוצה המולטידיציפלינרית הדגימה שיפור ניכר יותר ב-PDQ-39 (הפרש , 3.4 , 95% רווח סמך 0.5-6.2), וב-UPDRSי (4.1 , 0.8-7.3). ציון כולל של UPDRSי(5.6 , 0.9-10.3), MADRSי( 3.7 , 1.4-5.9) ו-SCOPA-PSי (2.1 , 0.5-3.7) השתפרו גם כן באופן מובהק.
מחקר זה מהווה תמיכה לטיפול מולטידיציפלינרי. יש לפרש בזהירות את התוצאות בשל מגבלות המחקר. מחקר נוסף דרוש בכדי להעריך את יחס עלות-תועלת של גישה זו, ולהעריך אותה בתחומים נוספים.תגיות: פרקינסון, גישה מולטידיצלינארית
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
