ככל שהאוכלוסיה מזדקנת ותוחלת החיים עולה, כך גובר הצורך בהתערבות כלילית מלעורית (percutaneous coronary intervention - PCI) בקרב מטופלים שגילם מעל 80. עם זאת, התוצאים בטווח הארוך צפויים פחות בקרב מטופלים אלו, בהשוואה למטופלים צעירים יותר.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך כדי להציג את התוצאים ארוכי הטווח בקרב מטופלים בגילאי 80 ומעלה, לאחר PCI.
החוקרים אספו נתונים לגבי מטופלים בגילאי 80 ומעלה שעברו PCI בהצלחה וללא הצלחה. המטופלים שנבחרו לעבור PCI היו, ככל הידוע, ללא מחלה חריפה מסכנת חיים שאינה לבבית.
החוקרים איתרו במאגר הנתונים 151 מטופלים בגילאי 80 ומעלה שעברו PCI בין מאי 2006 ליוני 2010. גילם הממוצע היה 83±3 שנים ו-58% מתוכם היו גברים. תקופת המעקב נמשכה 48±26 חודשים בממוצע.
ההתוויות לביצוע PCI היו תעוקת חזה בלתי יציבה (unstable anginaי, 27% מהמקרים), אוטם שריר הלב ללא עליות STי (NSTEMIי, 43% מהמקרים), אוטם שריר הלב עם עליות STי (STEMIי, 18% מהמקרים) ותעוקת חזה יציבה (12% מהמקרים).
תומכנים ממתכת הושתלו בהצלחה בקרב 93% מהמטופלים ו-4% עברו אנגיופלסטיה עם בלון בלבד. 3% מההליכים נכשלו. השיעור המצטבר של אירועים לבביים חמורים שאירעו במהלך תקופת המעקב היה 54%, כאשר אוטם שריר הלב היווה 11% מהמקרים.
תיעול מחדש של כלי הדם (רווסקולריזציה) נדרש ב-7% מהמקרים ו-46% מהאירועים הלבבים לאחר ההליך הסתיימו במוות.
שיעורי ההישרדות הכללית במשך שנה אחת וחמש שנים היו 85% ו-55% בהתאמה, ושיעורי ההישרדות ללא אירועים לבביים חמורים במשך שנה אחת וחמש שנים היו 77% ו-45%, בהתאמה.
אחד מכל חמישה מטופלים אושפז במחלקה קרדיולוגית בשנה הראשונה להליך, כאשר היצרות חמורה של אבי העורקים (aortic stenosis) היתה גורם מנבא משמעותי לאשפוז חוזר.
לסיכום, ניתן לבצע PCI עם צפי להצלחת ההליך והישרדות מצוינת בשנה הראשונה והישרדות סבירה לאחר חמש שנים בקרב קשישים ללא תחלואות לוואי קשות.