חדשות

סיכון גבוה לשבץ נשמר בחולי דיכאון גם שנתיים לאחר שהתסמינים חלפו

כך מצא מחקר אמריקאי, שבדק את הקשר בין שבץ לדיכאון בקרב בני 50 ומעלה; החוקרת הראשית: "דיכאון ושבץ מוחי חולקים ביניהם מנגנונים אטיולוגיים ביולוגיים מצטברים"

בדידות (צילום: אילוסטרציה)

הסיכון לשבץ מוחי בקרב בני 50 ומעלה עם דיכאון מתמיד גבוה פי שניים לעומת בני אותה קבוצת גיל שאינם סובלים מדיכאון; כך עלה ממחקר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי (AHA).

ראש צוות המחקר, ד"ר פאולה גילסנץ (Paola Gilsanz), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת "הרווארד", ציינה כי הסיכון המוגבר אצל חולים אלו נותר בעינו גם כשתסמיני הדיכאון חלפו למשך שנתיים. מכאן, אמרה, שדיכאון ושבץ מוחי חולקים ביניהם מנגנונים אטיולוגיים ביולוגיים מצטברים.

החוקרים הדגישו, כי מנגנונים ביולוגיים שמניעים את הקשר דיכאון-שבץ יכולים להשפיע בטווח הרחוק על גורמי סיכון ליתר לחץ דם ולטרשת עורקים

החוקרים הדגישו, כי למרות שהקשר בין דיכאון לשבץ ידוע מכבר, מחקר מועט נעשה כדי לבחון כיצד שינויים בתסמיני הדיכאון משפיעים על הסיכון לשבץ.

החוקרים הדגישו עוד, כי מנגנונים ביולוגיים שמניעים את הקשר דיכאון-שבץ יכולים להשפיע בטווח הרחוק על גורמי סיכון ליתר לחץ דם ולטרשת עורקים, ובטווח הקצר לגרום לפרפור פרוזדורים או לשינויים בזרימת הדם במוח (cerebrovascular reactivity).

החוקרים ניתחו נתונים ממחקר כלל ארצי שנעשה בארה"ב (Health and Retirement Study) בתמיכת ה-NIH, לגבי יותר מ-16 אלף נבדקים, שלא היתה להם היסטוריה של שבץ מוח בעת כניסתם למחקר. הם נמצאו במעקב מ-1998 עד 2010.

החוקרים השתמשו בדיווחים על שבץ מרופאיהם של אותם מטופלים. נעשתה השוואה לגבי תבניות אופייניות לתסמיני הדיכאון ונלקחו בחשבון גם גיל, מוצא אתני ומגדר.

למאמר המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  שבץ,  דיכאון
תגובות