ממצא מפתיע: גם ספורטאי צמרת סובלים מבעיות לב מסכנות-חיים

בכנס החברה האירופית לקרדיולוגיה (EuroPRevent 2015) שנערך בסוף השבוע בליסבון, פורטוגל, הוצגו תוצאות מחקר שנעשה במכון לרפואת ספורט, בשיתוף ועדת המדע של הוועד האולימפי האיטלקי, בו התגלתה שכיחות גבוהה ובלתי צפויה של מומי-לב שונים גם בקרב ספורטאי צמרת.

הנתונים נאספו מתוך בדיקות סקר שנעשו ל-2,345 גברים ונשים שהיו מועמדים להיכלל במשלחות איטליה לאולימפיאדות הקיץ והחורף במהלך השנים בשל הישגיהם הספורטיביים. ביניהם נכללים אלופים אולימפיים שהישגיהם וכושרם הגופני נמצאים ברמה הגבוהה ביותר.

את הממצאים הציג בכנס ד"ר פאולו אדמי (Paulo Adami), שמסר כי במחקר נטלו חלק 1,435 גברים ו-919 נשים בגיל חציוני 27.5. הם עברו את בדיקות הסקר לקראת הופעותיהם באולימפיאדות משנת 2004 ואילך. בסך הכל, מדובר בבדיקות שנעשו במשך 12 שנה (2014-2002).

מוביל המחקר, ד"ר פאולו אדמי: "אסור לקחת כמובנית מאליה את הסברה שספורטאי-צמרת הם אנשים בריאים"

הספורטאים עסקו ב-31 מקצועות שונים הנכללים בתוכנית אולימפיאדת הקיץ ו-15 במשחקי החורף האולימפיים. הבדיקות כללו מבחנים פיזיים, מבדק ECG (וניטור במשך 24 שעות) ואקו-לב. צוות רופאים ביצע את האבחונים.

"הממצאים היו מפתיעים מאוד", מסר ד"ר אדמי. אצל 171 מ-2,345 הספורטאים שנבדקו – כלומר 7.3% - נתגלו מומי לב מבניים ואלקטרו-פיזיולוגיים הגורמים לבעיות קצב-לב. בקרב שישה מבין ה-171 המצב הוגדר כאיום ממשי על הבריאות, ובעקבות זאת נאסר עליהם להופיע בתחרויות.

בנוסף, אובחנו גם מצבי חולי בשריר הלב (Cardiomyopathies), בעיות בכלי הדם הכליליים וגם היפרטרופיה של השריר הלב – אחד הגורמים העיקריים לדום לב. 24 ספורטאים נוספים הושעו זמנית מהסגלים האולימפיים עקב מצבם – אבל לאחר שעברו מעקב רפואי צמוד ומדוקדק הורשו בסופו של דבר ליטול חלק בתחרויות.

"זה היה בהחלט מפתיע לגלות", מסר ד"ר אדמי, "שאצל ספורטאים אולימפיים מצטיינים הנחשבים לאנשים הבריאים ביותר באוכלוסייה, התגלה שיעור כה מובהק של מומי לב – וחרף עובדה זו הם בכל זאת הצליחו להגיע לרמות הגבוהות ביותר של הספורט התחרותי. ברוב המקרים, מומי הלב לא אובחנו קודם לכן, משום ששיטת הבדיקה לא הייתה מספקת".

אצל 171 מ-2,345 הספורטאים שנבדקו, כלומר 7.3%, נתגלו מומי לב מבניים; על שישה נאסר להתחרות

"אסור לקחת כמובנת מאליה את הסברה, שספורטאי-צמרת הם גם אנשים בריאים. המחקר רק המחיש שיש צורך בביצוע בדיקות הרבה יותר מעמיקות, במיוחד עבור ספורטאי-עילית מקצוענים, לעומת הבדיקות הנעשות באוכלוסייה הכללית. זאת, משום שהראשונים מצויים בפעילות גופנית אינטנסיבית, ממושכת – שעות רבות של אימונים ותחרויות תחת לחץ נפשי, שלהן השפעה על המערכת הקרדיו-וסקולארית שלהם", ציין.

"אנחנו ממליצים לקבוע מודל סריקות ובדיקות רפואיות אחר לגבי ספורטאי צמרת, כדי לאבחן מוקדם ככל האפשר מצבים שיש בהם כדי לסכן חיים, מבלי להתחשב בסוגי הספורט הספציפיים שבהם הם מתמחים", אמר ד"ר אדמי.

צוות המחקר ממליץ, כי מודל הבדיקות הרפואיות לספורטאים חובבים יהיה שונה מסט הבדיקות שיש לבנות עבור ספורטאי צמרת. לגבי הראשונים, הבדיקות צריכות להיות ספציפיות בהתאם למאפייני המקצוע הספורטיבי שבו עוסקים הנבדקים. מומלץ, שכל מי שעוסק בספורט חובבני ייבדק באורח שגרתי אצל רופא ספורט או רופא משפחה.

באיטליה, השיעור השנתי של אירועי דום לב בקרב אנשים שעסקו בספורט דווקא ירד ב-89% (מ-3.6 ל-100 אלף נפש לשנה כפי שהיה ב-1980-1979 לכדי 0.4 ל-100 אלף ב-2004-2003). שיעור דום הלב בקרב האוכלוסייה שאיננה עוסקת בספורט ולא מבצעת בדיקות סקר לא השתנה באורח משמעותי.

כיום לא מרשים לאזרחי איטליה ליטול חלק בתחרויות ספורט מכל סוג שהוא עד שיציגו אישור לגבי בריאות המערכת הקרדיווסקולארית שלהם.

בדיווח ב-BBC על הממצאים צורפו נתונים שסיפק ה-BHF (ממסד רפואת הלב הבריטית), בהם נמסר כי בקרב ספורטאים, ישנה שכיחות של 1-2 מקרי דום לב ל-100 אלף נפש בשנה, ולא ברור מדוע הסיכון המוגבר הזה קיים. אחת ההערכות היא, שדווקא אימון נרחב, במקרים מסוימים, מטיל עומס ומתח על שריר הלב. ניבוי מי מהספורטאים עלול להיות מושפע מתופעה זו הוא בעייתי, נטען בדיווח.