מאמר שחיברה ד"ר לינדה שביט, מנהלת יחידת המודיאליזה במחלקה לנפרולוגיה מבוגרים במרכז הרפואי "שערי צדק", ביחד עם שני חוקרים נוספים, נבחר לסקירה המציגה את המאמרים החשובים ביותר שפורסמו בתחום הנפרולוגיה.
עוד בעניין דומה
המאמר של ד"ר שביט נבחר על ידי עורכי המאגר האקדמי האירופי לנפרולוגיה (NDT). על הבחירה כתב העורך הראשי של ה-NDT, פרופסור מישל ז'אדול, במאמר המערכת (לקריאה לחצו כאן)
המאמר, "מהו נפרוקלצינוזיס?" (nephrocalcinosis), פורסם ב-25 במארס השנה בכתב העת KIDNEY INTERNATIONAL מקבוצת Nature - כתב העת הרשמי של החברה הבינלאומית לנפרולוגיה . במאמרה סקרה הרופאה הישראלית את כל הממצאים החדשים בתחום, גם בהקשר הגנטי.
ד"ר שביט מסרה, כי מחקרים מעטים בלבד נכתבו על הסתיידויות ברקמת הכליה (נפרוקלצינוזיס) ועל התופעות הנלוות להן - כמו הפרעות מטבוליות שעלולות להשפיע על מערכות שונות בגוף, בעיות גנטיות שונות, ולעיתים גם היווצרות אבנים בכליות.
במחקר הסתמן הקשר בין הסתיידויות בכלי הדם לבין בעיות לב בקרב מטופלים עם אבני כליה. המנגנון הגורם להסתיידות ברקמת הכליות יכול להיות דומה לשקיעת סידן בכלי הדם, קבעה ד"ר שביט.
"מגוון התסמינים הנלווים לשקיעת סידן ברקמת הכליה הוא רחב. לכן, לעיתים, קשה לגלות מהו הגורם העיקרי להם", הסבירה ד"ר שביט. "הסיבה העיקרית היא כנראה הפרעה מטבולית הגורמת לעליה בהפרשת הסידן בשתן, אם כי סיבה זאת איננה נכון בכל המקרים. במחקרים קודמים שפורסמו, התגלה קשר בין מוטציות גנטיות רבות לבין התפתחות של נפרוקלצינוזיס.
"לדוגמה: מוטציה הגורמת לבעיות בוויסות רמות הסידן בדם ובשתן במשפחה וכן ביילודים. אצל היילודים, ההפרעה הגנטית מסתמנת בין היתר בייצור מוגבר של הורמון מבלוטת יותרת התריס - המוביל להסתיידות בכליה".
ד"ר שביט ממליצה לכל מי שאובחן עם הסתיידות בכליות לפנות לנפרולוג מומחה כדי שיבצע בירור מטבולי ובדיקות גנטיות שיכולות לכלול בחלק מהמקרים גם בני משפחה נוספים. "מציאת הגורם לבעיה זו היא רבת השלכות ויכולה למנוע הופעת תסמינים נלווים כמו אי ספיקת כליות. בנוסף, קיימת חשיבות רבה למתן טיפול מניעתי לשיפור מצבו הבריאותי של המטופל".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
