קלוסטרידיום דפיצילה הינו זיהום נוזוקומיאלי נפוץ, ובעל שיעור חזרה של 25%-30%. זיהום חוזר בחולים שהחלימו מהמחלה נובע, כך נראה, מנביטה של נבגים מפרישי טוקסין במערכת עיכול בה המיקרוביום פגום.
עוד בעניין דומה
הטיפול המונע הנהוג כיום הוא טיפול אנטיביוטי ממושך בד בבד עם חידוש המיקרוביום באמצעות השתלת צואה.
ישנם זני קלוסטרידיום דפיצילה שאינם מפרישים טוקסין (NTCD) וזנים אלו יכולים לאכלס את מערכת העיכול מבלי לגרום מחלה.
במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות ושיעור החזרה במינונים שונים של קלוסטרידיום דפיצילה זן M3 במניעת חזרה של זיהום באנשים שהחלימו מזיהום קודם בקלוסטרידיום דפיצילה. המחקר נתמך על ידי תעשיית התרופות ונערך במתכונת כפולת סמיות, במספר מרכזים בעולם.
בסה"כ סיימו את הטיפול 157 נחקרים מתוך 168 שהחלו טיפול. קולוניזציה עם הזן הבלתי רעיל התרחשה ב-69% מתוך סך המטופלים שטופלו בנבגים (72% מתוך המטופלים שקיבלו מינון של 10(בחזקת 7) נבגים ליום לשבעה ימים, 71% מתוך אלו שטופלו במינון של 10(בחזקת 7) נבגים ליום למשך 14 ימים, 63% מאלו שקיבלו מינון של 10(בחזקת 4) למשך שבעה ימים).
זיהום חוזר בקלוסטרדיום דפיצילה התרחש ב-11% מתוך אלו שטופלו בנבגים לעומת 30% בקבוצת הפלסבו. תופעות לוואי חמורות התרחשו בשיעור של 7% בקבוצת הפלסבו לעומת 3% בקבוצות הטיפול.
החוקרים סיכמו, כי טיפול פומי בספורות של קלוסטרידיום דפיצילה בלתי רעיל מזן M3 נמצא נסבל ונראה בטוח לשימוש. הטיפול מפחית את שיעור החזרה בחולים שהחלימו מזיהום קודם בקלוסטרדיום דפיצילה.
החוקרים מכירים בעובדה שגודל המדגם במחקר היה קטן מכדי לספק הוכחות מוצקות וכן מציינים את הסיכון התאורטי שזנים בלתי רעילים ירכשו גנים לרעלן ויהפכו רעילים.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
