חולים שעוברים שיקום של הראש והצוואר במתלה חופשי (free flap) לרוב מקבלים הנשמה מלאכותית במחלקה לטיפול נמרץ.
המחקר בדק את האינדיקציות והתוצאות של חולים שעברו שיקום של הראש והצוואר, אך לא הונשמו באופן מלאכותי, אלא הוערו מהניתוח על פי פרוטוקול לקימה מהירה (rapid awakening protocol).
החוקרים סקרו רטרוספקטיבית את רשומותיהם של חולים שעברו שיקום מיקרו-וסקולרי של הראש והצוואר על ידי מנתח יחיד בין 2001 ל-2013 במרכז הסרטן "אנדרסון" שביוסטון, טקסס.
הניתוחים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה שבה הייתה מעורבות של תעלת הבליעה והנשימה (aerodigestive tract), המצריכה לרב פיום של הקנה (tracheostomy) וקבוצה שבה לא הייתה מעורבות של התעלה.
מתוך סך החולים שעברו ניתוח לשיקום הראש והצוואר, ב-75 חולים נעשה שימוש בפרוטוקול לקימה מהירה ו-605 קיבלו הנשמה מלאכותית. הסיבוכים שנצפו היו גבוהים באופן משמעותי בקבוצת החולים שעברה הנשמה מלאכותית לעומת בקבוצה שעברה פרוטוקול לקימה מהירה (61% לעומת 31%, בהתאמה, p<0.001).
ניתוח משתנה יחיד הראה שהנשמה מלאכותית, גיל, ומעורבות של תעלת הבליעה והנשימה היו גורמי סיכון מובהקים לסיבוכים ולשהות יותר ארוכה בבית החולים.
מודל רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים הראה כי חולים שעברו פרוטוקול לקימה מהירה היו בעלי סיכון נמוך באופן מובהק לפתח סיבוכים (יחס סיכויים = 0.32; רווח סמך 95%: 0.54-0.19; p<0.001).
החוקרים מסכמים, כי ההחלמה של חולים מובחנים שעברו הוצאת מוקדמת של הצנתר (extubation) או שהוחלט לא להנשימם הייתה טובה יותר מאשר חולים שהוחלט להנשימם בהנשמה מלאכותית.