מחקר זה נערך במטרה להגדיר גורמי ניבוי עדכניים לתוצאי התערבות כלילית מלעורית (percutaneous coronary intervention - PCI) בעוקבת מטופלים גדולה, בהתחשב בתמורות שנעשו בטכנולוגיה, בטכניקה של ביצוע PCI ובאפידמיולוגיה.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים לגבי 11,441 מטופלים עוקבים שעברו PCI במרכז רפואי שלישוני בישראל בין אפריל 2004 לספטמבר 2013. מסד נתונים מקיף נבנה בעזרת מספר מקורות מידע, כאשר התוצאים הסופיים הוגדרו כתמותה מכל סיבה שהיא ושילוב של מוות או אוטם שריר לב (myocardial infarction) שאינו קטלני בעת המעקב.
משתנים שהיו עשויים להשפיע על התוצאים נבחנו מראש על ידי מודלים רבי-משתנים התלויים בזמן, כדי להעריך כל אינטראקציה. תקופת המעקב נמשכה 5.5 שנים בממוצע (עם טווח של שלושה חודשים עד 9.5 שנים).
75% מעוקבת המטופלים היו גברים, 42% היו עם סוכרת, ומבין המטופלים שעברו PCIי, 62% דרשו טיפול עקב תסמונת כלילית חריפה (acute coronary syndrome) ו-7.8% עקב אוטם שריר לב עם עליות במקטע ST י(STEMI).
תומכנים משחררי תרופות (drug-eluting stents) הושתלו ב-43.4% מהמטופלים, תומכנים ממתכת חשופה הושתלו ב-52% מהמטופלים ואנגיופלסטיה עם בלון בלבד בוצעה ב-4.6% מהמטופלים.
בנוסף לגורמי ניבוי ידועים למוות או אוטם שריר לב, כגון גיל מתקדם (יחס סיכון [hazard ratio – HRע] 1.031), מין נקבה (HR 1.23), מסגרת רפואת חירום (HR 1.23) וסוכרת (HR 1.28), נמצא בניתוח רב-משתנים, כי גם אנמיה ידועה (HR 1.55), פגיעה כלייתית כרונית (HR 1.93) והפרעה בתפקוד חדר שמאל ברמה בינונית עד חמורה (HR 2.29) הם גורמי ניבוי נוספים לתוצאים שהוגדרו מראש.
השתלת תומכן משחרר תרופה נקשרה עם תוצאים טובים יותר (HR 0.70).
לסיכום, ניתוח זה אישר את ההשפעה הידועה של חלק מגורמי הניבוי הידועים עם תוצאי PCI, אך מצא כי השפעתם על הסיכון לתוצאים גרועים מעטה, בעוד לגורמים אחרים השפעה גדולה יותר.
בעת ריבוד הסיכון למטופלים שעוברים PCI יש לקחת בחשבון פגיעה כלייתית, אנמיה ופגיעה בתפקוד חדר שמאל, וכן כי תומכנים משחררי תרופה מספקים תוצאות טובות יותר.