בעיות נשימה בעת שינה עשויות להתקשר עם ראשיתה של ירידה מנטלית וסימנים ראשוניים למחלת אלצהיימר; כך נטען במחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר במהדורה המקוונת של Neurology.
עוד בעניין דומה
במחקר צוין עם זאת, כי טיפול בדום-נשימה חסימתי בשינה (apnea) באמצעות מכשיר ה-"סיפאפ" (C.P.A.P, continuous positive airway pressure) - המזרים אוויר בלחץ קבוע דרך מסיכה המונחת על פני המטופל בעת השינה - יכול, באופן משמעותי , לדחות את התחלת הבעיות הקוגניטיביות.
במחקר התצפית, שהובל בידי פרופסור ד"ר ריקרדו אוסריו מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו-יורק, נכללה אוכלוסייה של 2,470 אנשים בגיל ממוצע 73.
אצל מי שהשתמשו במכשיר CPAP חלה דחייה בהופעת הליקויים הקוגניטיביים בממוצע בעשר שנים
החוקרים אספו מידע לגבי אירוע הפסקות נשימה בשינה, ובכלל זה נחירות ואירועים של ליקויים קוגניטיביים קלים וכן תסמינים קלים שאופייניים לאלצהיימר.
לאחר ביצוע התאמות עם מגוון רחב של משתנים, מצאו החוקרים כי אצל אנשים שהיו להם בעיות נשימה בעת השינה הופיעו ליקויים קוגניטיביים בממוצע כ-10 שנים מוקדם יותר בהשוואה למי שלא סבלו מהפרעת הנשימה בשינה.
ואולם, כאשר השוו זאת בין אנשים שהיו להם הפסקות נשימה בשינה ונחירות ולא טופלו, לעומת אלו שהשתמשו במכשיר ה-"סיפאפ", אצל האחרונים חלה דחייה בהופעת הליקויים הקוגניטיביים בממוצע בעשר שנים. בכך, גיל תחילת הבעיות הקוגניטיביות אצלם היה כמעט זהה לאלו שאין להם הפרעות נשימה בשינה.
פרופסור אוסריו הדגיש, כי ניתוח הנתונים ממחקר התצפית איננו מוכיח קשר של סיבה ותוצאה, "אבל על הרופאים להגביר את העירנות והמודעות לכך שהפרעות בשינה מגבירות את הסיכון לליקוי קוגניטיבי ובהמשך – אם לא יטופלו – להופעת אלצהיימר. עדיין לא ברור וגם לא ידוע בשלב הזה, אם טיפול בהפרעות שינה באמת מאט את הירידה הקוגניטיבית – אולם יש ראיות שכנראה זה כך".