מחקר מבוסס-אוכלוסייה נערך כדי לבחון את ההשפעות של אטורבסטטין (Atorvastatin – Lipitor, Caduet, Torid) ורוזובסטטין (Rosuvastatin – Crestor, Stator) על התפקוד הכלייתי של מטופלים עם סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש במאגר הסוכרת של תוכנית הביטוח הלאומית של טייוואן אחר מטופלים בגילאי 40 עד 100, שקיבלו מרשם ראשון לאטורבסטטין או רוזובסטטין בשנים 2006-2009. כל הנתונים קושרו למאגר תביעות הביטוח הרפואי הלאומי, שהוגשו בשנים 2000 עד 2010, כדי לבנות את הנתונים באופן אורכי.
משוואת השינוי בדיאטה במחלת כליות (Modification of Diet in Renal Disease equation) שימשה לחישוב קצב הסינון הכלייתי המוערך (estimated glomerular filtration rate, eGFR), ובוצעה השוואה בין ערכי eGFR בנקודת ההתחלה ובסוף תקופת המעקב (שנתיים לכל היותר).
בניתוח הנתונים הסופי נכללו 3,601 משתמשים חדשים באטורבסטטין ו- 1,968 משתמשים חדשים ברוזובסטטין. תקופת המעקב אחר משתמשי אטורבסטטין נמשכה בממוצע 238 ימים ואחר משתמשי רוזובסטטין – 210 ימים.
eGFR היה 72.3 ± 25.9 ml/min/1.73 m2 בקרב משתמשי אטורבסטטין ן- 73.7 ± 27.3 ml/min/1.73 m2 בקרב משתמשי רוזובסטטין.
לא נצפה שינוי מובהק בערכי eGFR בשתי קבוצות הסטטינים: 0.1+ ml/min/1.73 m2 בקבוצת האטרובסטטין, לעומת 0.1- ml/min/1.73 m2 בקבוצת הרוזובסטטין.
מחקר זה הראה כי הן אטרובסטטין והן רוזובסטטין אינם גורמים לשינוי מובהק בתפקוד הכלייתי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
